יום שני, 19 ביוני 2017

אם חוצים - מתנתקים

תלמידי הקולנוע בנופי הבשור עם מחלקת הבטיחות במועצה יצרו 5 סרטים.
הסרט הזוכה ישתתף בתחרות של אור ירוק על בטיחות בדרכים

פרויקט של מחלקת הבטיחות במועצה בראשות ויקטור עזרא, עם תלמידי כיתה י' ממגמת קולנוע ב'נופי הבשור', הסתיים בהקרנה של חמישה סרטים שיצרו התלמידים בנושא בטיחות בדרכים. 
בסרט הזוכה - "אם חוצים - מתנתקים", נראה תלמיד שנפגע מרכב לאחר שחצה כביש בעודו מתכתב בווטסאפ, ואוזניות על אוזניו. הסרט נשלח לתחרות הארצית של עמותת "אור ירוק" שתיערך בעוד כחודשיים ובה ישתתפו סרטים מבתי ספר בכל רחבי הארץ. 
"זו הפעם הראשונה שתלמידי י', שהם רק בתחילת הדרך, הגיעו לרמת סרטים כזו מכובדת שמצליחה להעביר את המסר", מספר אייל בריברם, רכז המגמה. "למעשה, זו השנה השנייה של שיתוף פעולה עם מחלקת הבטיחות של המועצה, שגם תומכת בפרויקט תקציבית וגם יוצרת ומעודדת חשיפה לנושא כל כך חשוב".


יום חמישי, 15 ביוני 2017

טורניר שח מט לזכר ניר יוסף

בספריית ידע כל נערך טורניר לזכרו של ניר, בוגר ביה"ס הבשור שנהרג בתאונת דרכים השנה

ביום שלישי ה-16.5 התקיים בספריית 'ידע כל' ב'נופי הבשור' טורניר שח מט לזכר ניר יוסף ז"ל, בוגר בית הספר הבשור לשעבר ובן מושב תלמי אליהו, שנהרג בתאונת דרכים השנה, בגיל 34. בטורניר לקחו חלק 31 משתתפים, בהם תלמידים ומורים מנופי הבשור, תלמידים מבתי הספר היסודיים במועצה, מבוגרים, וכן ארבעה ילדים משער הנגב. במקום הראשון זכה סהר ברוך מכיתה י"ב, במקום השני זכה מתן קמינסקי, תלמיד כיתה ז', ולמקום השלישי הגיע האלוף של הטורניר בשנה שעברה - בר מור מכיתה י'. "ניר היה אדם מיוחד ויחיד במינו שאני כל כך אהבתי", אמר פבלו רבינוביץ', שיזם וארגן את הטורניר. "התחרות תתקיים כל שנה ולעולם לא נשכח אותך ניר".

שי יוסף, אחותו הגדולה של ניר ז"ל, נשאה דברים בטקס הפתיחה של הטורניר. הנה חלק מהם: "אחד התחביבים האהובים על ניר היה לשחק ולהשתתף בחוג שח מט. ברצוני להודות לכל האורחים שהגיעו לכבד אותנו בנוכחותם - משפחה, חברים ושחקנים. תודה ענקית לפבלו יוזם הטורניר שהשקיע זמן ומשאבים להצלחת המפגש. תודה גם לצוות ספריית 'ידע כל' שאפשר לקיים את הטורניר במקום כה מכובד. אני תקווה כי טורניר זה ימשיך ללוות אותנו עוד שנים רבות ובכך נוכל להמשיך ולהנציח את זכרו של ניר. תודה לכולם".

יום שלישי, 13 ביוני 2017

עושים בית ספר

אם הכול יתקדם לפי לוחות הזמנים, בספטמבר 2018, בעוד שנה ושלושה חודשים, ייפתחו שני בתי ספר יסודיים חדשים במועצה. בשנה וחצי האחרונות ערכה ועדת ההיגוי שהוקמה לטובת הפרויקט 17 פגישות. מה ההחלטות העיקריות שהתקבלו עד כה, ומה עוד נותר להחליט בזמן הקצוב שנותר לפתיחה • צליל דיבקר



בינואר 2014 החליטה מליאת המועצה על הקמת בית ספר יסודי ממלכתי חדש בקרית החינוך במועצה, שישלב בין הקהילות של המושבים והקיבוצים גם בקבוצת הגיל הזו. שנתיים לאחר מכן, בינואר 2016, החלה לפעול ועדת היגוי מורחבת שהוקמה לטובת התהליך ולחבריה, 23 במספר, ניתנה הסמכות לקבל את ההחלטות וההכרעות בצורה דמוקרטית. הוועדה מורכבת מבעלי תפקידים במועצה, מנהלי בתי הספר היסודיים, אנשי חינוך מהקהילה, מלווה פדגוגית מקצועית, מפקחת משרד החינוך, שני חברי מליאה ונציגי ציבור מהמושבים והקיבוצים. 
ביולי 2016 הוחלט על חלופה לביצוע - בניית שני בתי ספר, שיוקמו בצמוד לניצני אשכול ונופי הבשור. בתי הספר יהיו ממוגנים באופן מלא, וצפויים להיפתח בספטמבר 2018. כיום, שנה ושלושה חודשים לפני תאריך היעד לפתיחת בתי הספר ולאחר 17 פגישות שערכה ועדת ההיגוי, מגישה מערכת 232 דו"ח מצב עדכני אודות התהליך, לפי חלוקה לנושאים המרכזיים שעל הפרק.

לוחות זמנים

על פי נציגים מוועדת היגוי, תאריך היעד נשאר בתוקף, ונעשים מאמצים רבים בכדי לעמוד בו. לפי משה מורג, הפרויקטור של התהליך, "מדובר בפרויקט הכי חשוב למועצה כרגע, לכן אנו רוצים לעמוד בלוח הזמנים המקורי - בספטמבר 2018". לדבריו, העבודה לא מתנהלת בנוהל רגיל, אלא בנוהל מהיר ומורכב, "נכון לעכשיו זה התאריך. אם הוא ישתנה - נודיע".

החלטות מרכזיות שהתקבלו

עבודת ועדת ההיגוי על בתי הספר החדשים עדיין בעיצומה, ולכן החלטות גדולות ברמה הפדגוגית טרם התקבלו. אולם, החלטה משמעותית שכן התקבלה היא על הקמת שני בתי ספר חדשים ולא אחד כפי שתוכנן תחילה, כך שבסוף התהליך יהיו בקריית החינוך שלושה בתי ספר יסודיים – ניצני אשכול ועוד שניים חדשים. יעל אדר, מנהלת אגף החינוך במועצה, מספרת שהחלטה מהותית נוספת שהתקבלה היא על כניסה לפיילוט פרויקט החדשנות של משרד החינוך: "זה בא לידי ביטוי בתכנון האדריכלי ובתפיסה הכללית".

אופי קריית החינוך

בין השאלות שעלו לגבי תכנון ובניית בתי הספר, עלתה השאלה האם לבנות מבנים חד-קומתיים בלבד, או לשלב בקריה גם מבנים דו-קומתיים. "אופי כפרי בדרך כלל מתחבר למבנים חד-קומתיים", מסביר משה מורג. "זה עלה לוועדת ההיגוי במספר פרמטרים, ולבסוף הוועדה החליטה שהולכים על מבנים חד קומתיים בלבד". ההחלטה התקבלה על ידי ועדת ההיגוי לאחר דיונים של ועדת משנה שעבדה יחד עם האדריכל המתכנן, והגישה לה המלצות בנושא. 

תקציב הפרויקט

בפרוטוקול מינואר 2016, נכתב כי העלות המוערכת לבניית בית הספר החדש, ללא עלות אולם ספורט, מתקני ספורט ומרכז מוזיקה, היא 35 מיליון שקל. מאז פרסום הפרוטוקול השתנו דברים רבים, וכן הוחלט כאמור על הקמת בית ספר נוסף, ומסתבר כי התקציב יהיה גבוה יותר. מכיוון שהמבנים נבנים כולם במעטפת ממוגנת, עלות הבנייה גבוהה מאשר בבנייה רגילה.
תקצוב בתי הספר מגיע משלושה מקורות: הראשון הוא משרד החינוך, שאחראי על חלק הארי של התקצוב. מכיוון שמדובר בחינוך ציבורי, משלם המשרד את השכר של המנהל, המורים, וכן מעביר תקציבים נוספים. בנוסף, התקבלה ממשרד החינוך תוספת של 30% לבתי הספר עבור פרויקט החדשנות. המקור השני לתקציב הוא הרשות - מועצה אזורית אשכול - שמתקצבת את התלמידים ומממנת את אחזקת המבנים. המקור השלישי והמינורי הוא אגרת ההורים.
לדברי יעל, "במשרד החינוך הנוסחאות מאוד ברורות: אגרת חינוך נקבעה על-פי ועדת חינוך של הכנסת, והחלק של הרשות זה תמיד על פי יכולתה, הרצון וסדרי העדיפויות. אין לי ספק שגם כאן יתקיים, ומתקיים דיון בנוגע לכמה נשקיע מעבר לבסיס הנדרש - ואנחנו משקיעים מעבר לנדרש. גם בתהליך הזה שאלת התקציב תעלה. אם אנחנו רוצים חינוך אחר, ייחודי, תוספתי, גם שאלת המשאבים תמיד עולה". 
לפי משה, אולמי הספורט ומרכז המוזיקה לא קשורים באופן ישיר להקמת בית הספר. הם יסייעו לו מכיוון שהם נמצאים במרחב הקריה, אך התקציב עבורם יגיע מתקציב חיצוני של המועצה ומפעל הפיס.

מצב התוכניות האדריכליות

בפגישה העשירית של ועדת ההיגוי שנערכה בנובמבר 2016, הוצג התכנון האדריכלי לקמפוס עם שלושה בתי ספר ומרכז משותף. על פי הפרוטוקול, מדובר בתכנון די סופי של המבנה הדו-שכבתי ויחסי הגומלין המתקיימים בו. בפגישה ניתן אישור עקרוני לתכנון המוצע. 
בוועדת ההיגוי שנערכה בינואר 2017, הוצג עדכון של התוכנית האדריכלית. התוכנית המתוקנת הוכנה בעקבות הערות אדריכל מלווה מטעם משרד החינוך. בפרוטוקול נכתב כי התפתח דיון די ארוך בנושא, כולל בקשה להתייחסויות ליצירת הפרדה ובידול בין בתי הספר החדשים, הערות על תחנות ההסעה, על נושא חיבור ניצני אשכול לשני בתי הספר החדשים ועוד. 
סוכם כי התוכנית עצמה מתקדמת לאישור סופי של משרד החינוך. כמו כן, נכתב כי ייעשה מאמץ ליצור הפרדה בין בתי הספר, ומיקום נכון ומדויק של חדרי המורים ומרכז המדעים החדש. בנוסף, נכתב שתיבחן אפשרות להוספת שער או שניים בכביש ההיקפי הצפוני לצורך פינוי מיידי בשעת חירום. מיקום ואופי תחנות ההסעה לא ישתנה. 
האדריכל המלווה מטעם משרד החינוך אישר את התוכנית, מסביר משה מורג, והגיש המלצות למנהל הפיתוח במשרד החינוך. "התוכנית הופכת להיות מתוכנית כללית, שזה העמדת המבנים על השטח, לתוכנית מפורזת שצריכה מצד אחד לקבל אישורי בנייה ובמקביל צריך להפוך את זה לתוכניות מפורטות עם כל היועצים, כדי שיהיה אפשר להוציא למכרז, ולהפוך את זה לתוכנית ביצוע לקבלן". 
לדבריו, כל השאלות הגדולות של מספר המבנים, מיקומם, הזוויות ביניהם, יחסי הגומלין ועוד - כבר סוכמו, וכיום העבודה מתמקדת בתכנון מפורט יותר, שכולל תכנון של מבנה נוסף עבור פרויקט חדשנות. גם עבור נושא זה הוקמה ועדת משנה, שתעסוק בין היתר גם בהצטיידות המיוחדת עבור הפרויקט, שלמענו התקבלה כאמור תוספת תקציבית.
משרד החינוך אישר את התוכניות, והן הוגשו לוועדה המקומית לתכנון ובנייה נגב מערבי, עבור קבלת אישור היתרי בנייה. להערכתו של משה, האישור אמור להתקבל בעוד כחודש וחצי.

חלוקת התלמידים

אחת הסוגיות הרגישות ביותר מבחינת הציבור, היא אופן חלוקת התלמידים בין בתי הספר. "המיזוג הוא מיזוג מלא", מסבירה יעל אדר, "כבר הוחלט שבכל בית ספר יהיו תלמידים גם מהקיבוצים וגם מהמושבים". אולם, לדבריה טרם הוכרע כיצד תתבצע בפועל החלוקה. עבור סוגיה זו הוקמה ועדת משנה שעוסקת בבניית עקרונות מודל השיבוץ, והיא אמורה להציג את הצעותיה לוועדת ההיגוי. מכיוון שוועדת ההיגוי מודעת לחשיבות הרבה של הרצון לאפשר להורים מרחב בחירה, עובדת הוועדה עם דנה ישראלי, נציגה ממשרד החינוך שאחראית על התחום של בחירה מבוקרת. 
דנה אדמון משדי אברהם, נציגת ציבור בוועדת ההיגוי ובוועדת המשנה שעוסקת בנושא חלוקת התלמידים, מספרת שמשרד החינוך מעודד מצב שבו ההורים בוחרים את בית הספר, ורשויות שמעוניינות לעבור תהליך דומה מלוות על ידי צוות המתמחה בעניין. בימים אלה לומדת הוועדה את הנושא, ועתידה להציג את המלצתה לציבור. "מכיוון שזה העניין העיקרי שיושב על לב הציבור, זה נושא שחשוב לשתף בצורה מלאה, ולכן רוב ההחלטות יהיו פרוסות וגלויות, כדי שהציבור ירגיש שותף בתוך הדבר הזה". בנובמבר השנה צפויה הוועדה להציג לציבור את עקרונות השיבוץ, אך השיבוץ עצמו יתבצע רק לקראת פתיחת שנת הלימודים הרלוונטית.
חינוך מיוחד
אחת מוועדות המשנה עוסקת בבחינת מערך החינוך המיוחד בבתי הספר. ההתלבטות המרכזית בסוגיה זו היא האם לייצר בתי ספר משלבים, שבהם ילדי החינוך המיוחד ישולבו בחינוך הרגיל, או שמא בתי ספר שבהם יוקמו כיתות נפרדות לחינוך מיוחד. הוועדה עתידה להציג בפני ועדת ההיגוי שתי חלופות לדיון, שיוצגו גם לציבור במעגלי השיח הבאים. התוכנית האדריכלית נותנת מענה לכל אחת מההמלצות.

חינוך בלתי פורמלי

סוגייה מרכזית נוספת היא החינוך הבלתי פורמלי ומסגרות הצהריים במושבים ובקיבוצים. מתוך ההנחה שביישוב מסוים (מושב, קיבוץ או יישוב קהילתי) לא כל הילדים ילמדו באותו בית ספר, עלתה השאלה האם ואיך זה עלול להשפיע על מסגרות אחר הצהריים. לפי דנה אדמון, המחשבות האלה עלו בתחילת התהליך מכיוון שוועדת ההיגוי תצטרך לקבל החלטה בנושא "אם מפצלים ישובים בין בתי ספר זה משפיע על מערך ההסעות, על החינוך הבלתי פורמלי ועל דברים נוספים". 
"אין לי ספק שכל מה שיקרה, יקרה בתיאום עם הקיבוצים", אומרת יעל אדר. "אנחנו מכירים בחינוך הקיבוצי ובחשיבות קיום של מסגרות אחר הצהריים בקיבוצים, והמטרה היא לא לפגוע בפעילות הזו, אבל מצד שני, איך נותנים מענה לילדי המושבים שלהם אין את המענה המשלים הזה?". לדברי יעל, ועדת ההיגוי לא עוסקת בסוגייה הזו, אבל בבוא היום היא תעלה לדיון ותתקבל החלטה בנושא.


יום שלישי, 16 במאי 2017

חקלאי וטוב לו

גיא ארנולדס מעין הבשור עוד זוכר את הימים שבהם נהג אביו יוסי להסתובב עם הטרקטור בחממה היחידה שהייתה ברשותם. כיום, ”ארנולדס עבודת אדמה” הוא משק גדול שניהולו עבר מיוסי לגיא,  ובו מגדלים פלפלים ועגבניות שרי לתפארת • צליל דיבקר










את גיא (38) ויוסי (70) ארנולדס אני פוגשת בבוקר בביתו של גיא בעין הבשור. בדרך כלל בשעה כזו נמצא גיא בחממות שלו, שבהן הוא מגדל עגבניות שרי, פלפלונים ודלעת ערמונים. לפני כשבע שנים נטל מאביו יוסי את שרביט ניהול ותפעול המשק ומאז הוא זה שמנצח על מפעל החיים המשפחתי - ”ארנולדס עבודת אדמה” - שקיים כבר יותר מ-30 שנה. 
הוריו של יוסי הגיעו ארצה מיוון לאחר השואה ולפני קום המדינה, והשתכנו בתל אביב. בגיל 12 נשלח יוסי לחברת הנוער בקיבוץ זיקים, ושם הוא גר כילד חוץ עד גיוסו לצבא. ”הג’וק הזה של החקלאות נכנס לתוכי כשהייתי נער”, מספר יוסי. ”שם בעצם הכול התחיל, שם ספגתי את הערכים של עבודת האדמה. הזרעים ניטעו בתקופה הזאת”.
בשנות ה-70 עברו יוסי ואשתו פאני עם שני ילדיהם לגור בהתיישבות בצפון סיני: ”התקבלנו למושב דקלה והגענו לשם בקיץ 1975. אז התחיל כל הסיפור של להיות מושבניק - היו לנו חממות וגידלנו עגבניות, מלפפונים, חצילים, מלונים ופלפלים, והיינו מאושרים”. גיא, הבן הצעיר, נולד בדקלה בשנת 1978. ”זה היה עולם אחר לגמרי”, נזכר יוסי. ”היינו חברה תוססת וצעירה, עם שמחת חיים גדולה”.


חקלאי מגיל צעיר

בעקבות הסכם השלום עם מצרים, הוחלט לפנות את סיני. ”הייתה התלבטות גדולה מה לעשות”, נזכר יוסי, ”ובעצם נוצרו שתי קבוצות להתיישבות חדשה - אחת מהן בעין הבשור”. באפריל 1982 עזבו יוסי, פאני והילדים את מושב דקלה. ”העמסנו את הדברים למכולות והגענו לעין הבשור, לבתים זמניים - בלי חשמל, בלי תשתיות, כמעט בלי כלום”. 
עברו מספר חודשים עד שסופק להם חשמל, וכמעט שנה עד שנסללו כבישים במושב הצעיר. ”בשנה הזאת לא כל כך עבדנו, אלא בנינו חממות ותשתיות, ורק שנה לאחר מכן התחלנו ממש לעסוק בחקלאות”. מאז, ועד שנת 2010, עסק יוסי בחקלאות. ”באיזשהו שלב פרשתי, העברתי את המשק לגיא ויצאתי מהסיפור. מתישהו בנאדם צריך להחליט שהוא עושה דברים אחרים”. את המשפחה פקד אסון כבד, כשלפני 28 שנים נהרג בנם הבכור של יוסי ופאני, אבי, במהלך שירותו הצבאי.
גיא אמנם נכנס לחקלאות בפועל לאחר גיל 30, אך הוא מספר שהמשיכה לתחום ניטעה אצלו כבר בגיל צעיר: ”זה היה שם תמיד. זכורה לי חוויה מגיל 8 או 10. חזרתי מבית הספר, ואבא שלי עשה דיסקוס עם טרקטור הפרגוסון מאחורי המחסן. אז הייתה רק חממה אחת, וכל השאר היה שטח פתוח. אני זוכר שבאתי ועליתי על הטרקטור”. בגיל מאוחר יותר כבר התחיל גיא לעבוד בגידול ומיון ורדים לייצוא, ובגידול עגבניות. ”המושב היה אחר כשהייתי ילד. האווירה הייתה חקלאית”.
לדברי יוסי, אחת הסיבות שבגללן עזב את החקלאות הייתה ההרגשה שהממשלה התעמרה בחקלאים: ”זו אחת הסיבות שהרמתי ידיים. גם הדור הצעיר קצת מהסס, ולכן אנחנו לא כל כך תומכים בכך שהם יעסקו בחקלאות - עם כל המקלות בגלגלים שהממשלה תוקעת לצערי. בעבר היו שנים שהממשלה תמכה בחקלאות וברעיון של יישוב הפריפריה, אבל כבר עשר שנים שיש התעמרות בחקלאים, ואנחנו, המבוגרים, הרמנו ידיים. הדור שלי מאוד מאוכזב מהיחס וממדיניות הממשלה כלפי החקלאים” 
גיא: ”הדור של ההורים שלנו חווה חקלאות אחרת, ובגלל זה הוא גם כל כך מאוכזב מהחקלאות. אני אישית לא נתקלתי בקשיים כלכליים ברמה העסקית שלי, אבל כל חקלאי זה סיפור אחר. זה עסק אחרי הכול וכל אחד מנהל את זה אחרת”. 

נועז אבל זהיר

כיום, גיא אחראי כאמור על ניהול המשק וגם נותן ייעוץ מקצועי לגידול למשקים באזור: ”המוצרים הם מוצרים מאוד ייחודיים וטעימים”, הוא מתגאה בפרי כפיו, ”יש לי משווקים שמגיעים אליי וקונים ממני את הסחורה. העבודה לא תמיד קלה, אבל החיים הם טובים כחקלאי”.
יוסי: ”זו עבודה אינטנסיבית שדורשת הרבה ידיים עובדות. המוצר צריך להיות מוצר יפה - שמרגישים עליו שהשקיעו בו. כהורים לילדים שגרים במושב, אנחנו מרוצים כי אנחנו קרובים אחד לשני, רואים אותם יום יום. זה יתרון גדול. אני מאחל לגיא שימשיך להצליח בחקלאות. אני נשברתי בשלב מסוים, יכול להיות שהיום זה ירד, אבל אז הייתה איזה תקופה מאוד-מאוד קשה”.
גיא: ”זה עדיין קיים, אבל ברמת החקלאי אני כן אופטימי, ואני כן ממליץ לאנשים ונערים לגעת בתחום החקלאות. הכול תלוי באדם שאתה - רוב החקלאים אוהבים את עבודת האדמה וגידול הצמחים. אם הם יחשבו בצורה יצירתית, נועזת, חכמה וזהירה - הם יצליחו, אין ספק”.


ותיקי גוש צוחר חגגו מימונה במועדון מופ"ת החדש שפועל שלוש פעמים בשבוע עד שעות הצהריים. לצלילי המוזיקה ועם כוס קפה ומאפים מתוקים, הם מספרים על מקום המפגש החדש: "נוצר פה גיבוש חברתי. מי שמגיע פעם אחת ממשיך לבוא לכאן" •
יובל רויטמן

ביום שלישי ה-18.4 נערכה במועדון מופ"ת החדש שנפתח בגוש צוחר חגיגת מימונה לוותיקי האזור. ב-9:00 בבוקר, כשראשוני האורחים החלו להגיע,  ארוחת הבוקר העשירה כבר הייתה ערוכה לקראתם ובחלל המבנה היו מסודרים שולחנות עם פריטי לבוש חגיגיים, כלי נחושת מסורתיים ומיני מתוקים שמאפיינים את החג.
המועדון שנפתח לפני כחודשיים בשטח בי"ס הבשור לשעבר פועל שלושה ימים בשבוע - בראשון, שלישי וחמישי בין השעות 8:30 ל-13:30. במקום מוגשת ארוחת בוקר, וארוחות צהריים יתחילו בחודש הבא. בכל יום יש פעילות מסוג אחר - בימי ראשון חוג ציור, בימי שלישי מוקרן סרט ובימי חמישי - התעמלות. 
עומדים מימין: עו"ס אפרת קיפניס, אבי דוסטרי ושוש בכר.
יושבים מימין: משה רחמים, שוקי כהן, שרה קוזלובסקי, לילי וקרט ומיקה אגיב



פתרון לפנסיונרים עצמאיים

מי שהובילו את הפרויקט הם סגן ראש המועצה מאיר יפרח ומנהלת האגף לשירותים חברתיים תמר אורבך-אבני. "בחרנו יחד את המבנה הזה משום שהוא מרכזי ונותן מענה לכל שבעת היישובים בגוש צוחר", מספר מאיר. "לטובת השיפוץ גויסו 240 אלף שקל ממשרד הפיס ו-120 אלף שקל ממשרד הפנים. בנוסף, המועדון מקבל תקציב הפעלה של 220 אלף שקל בשנה ממשרד הרווחה". 
כיום, מוסיף מאיר, יש שישה מועדונים שפועלים במתכונת כזו במועצה - בנירים, עין השלושה, ניר יצחק, רעים, צאלים וצוחר, "ובעתיד אנחנו רוצים שייפתח פה גם מרכז מבקרים בנושא חקלאות והתיישבות. הכוונה היא שבמסגרת תקציב 2018 ייפתח מועדון מופ"ת גם בחבל שלום. המטרה היא לתת פתרון לפנסיונרים עצמאיים מהסביבה שיושבים בבית ופנויים במהלך היום".
מופ"ת הוא פרויקט ארצי של משרד הרווחה ומי שמנהלת המועדון החדש היא אפרת קיפניס מישע, עובדת סוציאלית המתמחה בגיל השלישי, שעבדה בנווה אשכול ומאוד מאמינה בשיתוף פעולה בין המקומות. "אני מאוד נהנית מהעבודה כאן. האנשים נפגשים עם אנשים כמוהם שייסדו את האזור וזה מספק להם מקום מפגש.
"מבחינתנו זה בית פתוח וגם יש לנו הרבה תוכניות לעתיד בשיתוף עם היחידה להתנדבות במועצה, כמו חנות יד שנייה של כלי בית וצעצועים. כבר היום הגיעה אביבה נחום ממבטחים והיא תעביר סדנת אומנות שימושית בהתנדבות. זה חלום שמתגשם שאנשים עושים למען האחר".
תמר אורבך-אבני, מנהלת האגף לשירותים חברתיים במועצה: "מועדון מופ"ת בצוחר הוקם כחלק מראייה מערכתית- קהילתית רחבה המונחלת לרשויות על ידי משרד הרווחה. השאיפה היא כי לכל בן הגיל השלישי המעוניין בכך יהיה את המקום בקהילה העונה לצרכיו בהיבטים השונים - חברתי, העשרתי, תזונה, טיפול וכדומה. מאז 'צוק איתן' נפתחו במועצה 6 מועדונים בהיקפים שונים, תוך התגייסות מצד הקהילות שלא חוסכות משאבים המאפשרים את הפעלתם לטווח ארוך.
"חשוב להדגיש שמועדוני מופ"ת מיועדים לקשישים עצמאיים בלבד. עבור תשושי נפש וסיעודיים קיים ברצף השירותים מרכז היום לקשיש המתמחה בהענקת שירותים איכותיים לאוכלוסיית יעד זו".

"המועדון הוא כמו הבית שלי"

אני יוצא לשמוע קצת מה אומרים הוותיקים. מחוץ למועדון, בצל המרפסת החדשה, ומול העצים הצעירים שנשתלו לאחרונה ומקבלים את פני הבאים למקום, כבר יושבים החבר'ה סביב השולחנות, נהנים ממזג האוויר האביבי, שותים קפה ומדברים. 
"זה נהדר בשבילי", אומרת ניצה מגן מתלמי אליהו. אני מגיעה לכאן שלוש פעמים בשבוע ומבלה בפעילות עד הצהריים. אני חושבת שזה מפעל מאוד יפה, מכירים עוד אנשים ומאחורי כל אדם יש סיפור. לא מזמן התאלמנתי ולי ממש טוב שאני באה לכאן. גם הילדים שלי שמחים שאני באה". 
שוקי כהן מאוהד הוא מ"וותיקי המועדון", לדבריו. "אני חושב שיש משמעות בהפרדה בין נווה אשכול למועדון הזה. פה אנחנו נפגשים אנשי האזור (גוש מבטחים) שאנחנו רואים כבר 40 שנה אבל בפועל כמעט ולא יצא לנו להיפגש ככה לאורך השנים". 
משה רחמים ממבטחים: "אני פעם שלישית כאן ואני חושב שהמועדון הזה מצליח איפה שערבי המפגש שניסו לארגן במושבים לא הצליחו. המקום אידאלי גם לחקלאים שנפגשים ומתאספים ל'פרלמנטים' – פה זה המקום".
לילי וקרט מישע מצטרפת לדוברים: "זה מועדון של אהבה. מקבלים פה חיבוק ושיתוף פעולה. אני אוהבת את המקום הזה כמו הבית שלי - ומי שבא לפה פעם אחת ממשיך לבוא לפה. 
אבי דוסטרי מצוחר מסכם את הדברים: "נוצר פה גיבוש חברתי וכדאי שהתושבים הוותיקים שגרים באזור יידעו על כך וינצלו את המקום הנהדר הזה". 
ב-8.6 ייערך אירוע פתיחה רשמי של המועדון. פרטים בהמשך. 
המעוניינים להתנדב ולהעביר שיעורי מחשבים או חוגים והרצאות מוזמנים ליצור קשר עם אפרת קיפניס בטלפון  050-2143456, או במייל - efratkip@gmail.com

יום ראשון, 13 בנובמבר 2016

עפים על כל כדור

הערב (יום א', 13/11) בשעה 20:30 יעלו שחקני הכדורעף הבוגרים של הפועל אשכול למשחקם השני בליגה ארצית דרום. מנהל הקבוצה זוהר קופץ' והמאמן הוותיק אלכס צייטלין מספרים על החלום שהפך למציאות - וקוראים לתושבי המועצה להגיע לאולם סביון ולעודד


בשבוע שעבר, ביום ראשון ה-6.11, אחרי חודשיים של אימונים, עלו שחקני קבוצת הכדורעף הטרייה - הפועל אשכול - למשחקם הראשון בליגה ארצית דרום, משחק חוץ נגד מכבי אשדוד המנוסה. אחרי קרב צמוד שארך כשעתיים, הפסידו שחקני אשכול 3-2 במערכות, כשהמערכה האחרונה הסתיימה בתוצאה 15-13. 

מגיל 15 ועד 50

בקבוצת הבוגרים החדשה משחקים 15 חבר'ה, מגיל תיכון ועד גיל 50, שמתאמנים באולם סביון פעמיים בשבוע. בשבוע שעבר הם התחילו לשחק בליגה הארצית, שהיא הליגה השלישית בארץ - אחרי ליגת העל והליגה הלאומית.
זוהר קופץ' מעין הבשור (במקור מצאלים)  הוא מנהל הקבוצה, ויש לו קשר משפחתי לענף: "הבן שלי עמרי עזב את אסא באר שבע לטובת הקבוצה שלנו וקינן משחק בליגת העל בהמעפיל חדרה וגם בנבחרת ישראל, ואני מקווה שהוא גם יצטרף לשורותנו בהמשך".  
זוהר מספר איך נכנס לניהול הקבוצה: "לפני כשלושה חודשים פנה אליי המאמן אלכס צייטלין ושאל אם הייתי מוכן לקחת את ניהול הקבוצה על עצמי. קפצתי מיד על המציאה, כי אמרתי שחייבים לקחת את העסק ולקדם אותו". 
מאז תחילת ספטמבר, מגיע זוהר לכל אימון, עוקב אחרי השחקנים ונהנה מכל רגע. "החלום שלי זה להקים מועדון כדורעף כמו שיש במקומות אחרים בארץ - מכיתה ד' ועד בוגרים. אני רוצה לקחת אחריות, את הכול אני עושה בהתנדבות, ברצון ובכיף ואנחנו מקווים שבעתיד יהיה גם כדורעף חופים".

בואו לעודד

משחק הליגה השני, נגד אסא ירושלים, יתקיים כאמור הערב, יום ראשון ה-13.11 בשעה 20:30 באולם סביון. "אני קורא לתושבי המועצה להגיע ולעודד", אומר אלכס צייטלין, המאמן הוותיק של הילדים והנוער במועצה, שמאמן גם את הקבוצה הבוגרת. "אם האולם יהיה מלא זה ניצחון שלנו". 
אלכס, כמו זוהר, מכוון גבוה, ורוצה לסיים את העונה במקום הראשון שיבטיח עלייה לליגה הלאומית. "אני מרוצה, הגיעו שחקנים חזקים". ומה בנוגע לכסף? בינתיים, בשנתה הראשונה של הקבוצה, כל שחקן משלם אלף שקל. "הצבתי את זה כתנאי למחויבות של השחקנים", מסביר זוהר, שמספר שגם המועצה שותפה למימון. 
על החולצות מתנוסס הלוגו של יח"ם, בינתיים הספונסרים היחידים של הקבוצה, ואלכס וזוהר מקווים שבשנה הבאה עוד עסקים פרטיים במועצה, קטנים וגדולים, יצטרפו לתמיכה. "צריך גם קורס מדריכים, מחנות אימונים וציוד".
אלכס צייטלין וזוהר קופץ'

כל אימון מלחמה

לדברי ניצן פרחי משדה ניצן (34), אחד מהשחקנים "הרמה טובה. מה שיפה זה שכל השחקנים (מלבד אחד) הם מהמועצה. בנוסף, טווח הגילאים מגוון; יש תיכוניסטים, חיילים, חבר'ה אחרי צבא ויש גם חבר'ה בגילאי ה-30 ואפילו בני 50".

יש סיכוי לעלות ליגה?

"אני עוד לא מכיר קבוצות אחרות, אבל ההרגשה היא שזו קבוצה בליגה בכירה ביותר. קורה פה משהו יפה מאוד מבחינה מקצועית: יש שני אימונים בשבוע, משמעת והספק גבוה. בנוסף, כל אימון הוא כמו מלחמה. עובדים בטירוף ולא סתם משחקים. כולם מתאמנים כמו חבר'ה בני 18 וכשנגמר האימון לא רוצים ללכת הביתה".

נשמע רציני

"הרעיון הוא שתהיה קבוצת דגל למועצה ושהחבר'ה שעכשיו בקבוצות הילדים והנוער יסתכלו ויידעו שיש להם לאן לחזור אחרי הצבא. שאפשר לגור פה ולשחק כדורעף בצורה מקצועית".


יובל רויטמן

יום שני, 7 בנובמבר 2016

המלון הראשון במועצה

בחצי השנה האחרונה עמלו בצאלים על שיפוץ מגורי הצעירים הישנים והפיכתם למלון חדש - מלון 'ארץ'. מדובר ביוזמה משותפת של הקיבוץ וחברת משקי הקיבוצים. אורן אלטמן, מנכ"ל המלון ויונית פרטוק, מרכזת המשק, מספרים מה השירותים שיציע המלון, למה להשקיע בתיירות בנגב - ומה עלה בגורלו של האורחן הוותיק • תם פרחי


רגע לפני החגים יצא לדרך מלון "ארץ" החדש בקיבוץ צאלים, פרי שיתוף הפעולה בין הקיבוץ למשקי הקיבוצים. הקשר הראשון בין השותפים נרקם כבר לפני כ-4 שנים, אבל צבר תאוצה לפני כשנה וחצי. לפתיחה החגיגית קדמו עבודות קדחתניות של שיפוץ ובנייה שהחלו לאחר חג הפסח האחרון ונמשכו עד ערב ראש השנה ממש. קשה להאמין שרק לפני כמה חודשים עמדו במקום המטופח הזה מגורי צעירים מוזנחים ונטושים.
אורן אלטמן, מנכ"ל המלון, המנהל את הפעילות המלונאית של משקי הקיבוצים, מספר על המרוץ נגד הזמן: "רצינו לסיים הכול עד ראש השנה, אבל היה ברור לנו לחלוטין שזה יעד שקשה מאוד לעמוד בו. מצד שני גם הקפדנו שעבודות השיפוץ שנמשכות גם בימים אלה לא יפגעו בשום צורה במכלול השירותים שניתנים לאורחים ובאיכותם".

ומהם השירותים שמציע המלון?

"נכון לעכשיו יש לנו 29 חדרים פעילים לזוגות ולמשפחות, ובסוף השיפוץ עתידים להיות לנו 51 חדרים בסך הכול. בנוסף הקמנו מתחם הסעדה חדש ואנחנו מציעים לאורחים להשתמש בבריכה ובחמאם שמופעלים ע"י הקיבוץ".



אין חשש להשקיע כספים כה רבים בתחום התיירות באזור כשלנו, הסובל לא אחת מאי יציבות ביטחונית? 

"תיירות היא ענף שביר. אני מאמין שרק אנשים אופטימיים יכולים לעסוק בה והניסיון אכן מוכיח שסך השנים הטובות עולה על סך השנים הרעות. יתרה מזאת, לאורך השנים ידעו בצאלים לצלוח בשלום גם תקופות של מתיחות".

ומה לגבי טיב הקשר עם התושבים בצאלים, אחרי הכול מדובר כאן בעסק שמרבית מנהליו ומפעיליו אינם חיים בקיבוץ. 

"כבר התנסיתי בעבר בניהול מודלים דומים, ואני יכול לומר שהכול תלוי באופי הקהילה: יש קיבוצים שרואים באורחים מבחוץ סוג של מטרד ואחרים שמבינים את הפוטנציאל האדיר שגלום בענף הזה לפיתוח הקיבוץ. אם יודעים לשמור על המינונים הנכונים ולראות גם את הקהילה שבתוכה המלון הזה קם, אפשר בהחלט לייצר יחסים הרמוניים".
יונית פרטוק, מרכזת המשק בצאלים, מאשרת את המורכבות והרגישות של הגדלת הפעילות התיירותית בתחומי הקיבוץ ושל הכנסת שותף חיצוני לעסק, אבל גם מדגישה את היתרונות הרבים שבצדו: "המלון החדש מחליף את האורחן הקודם שלנו. את חדרי האורחן השמשנו למגורים ראויים לצעירים, בדיוק כפי שמחייבת ההצרכה של הקרקע הזאת, ואת הקרקע שמשויכת לתיירות הקצנו למלון החדש, כך שנעשה כאן סדר גם במובן הזה. בניגוד למיקומו של האורחן הישן, המלון ממוקם בשטח פחות מרכזי, רחוק יותר מבתיהם של מרבית החברים".

ואיך בכל זאת מוודאים שהקיבוץ שיש לו מלון לא יהפוך למלון שיש לו קיבוץ? 

לאורך כל הדרך הקפדנו שרוח צאלים תישאר במקום הזה. היה חשוב לנו מאוד לבחור שותף שיש לו את הדנ"א הקיבוצי ושלנגד עיניו תעמוד גם הקהילה שחיה כאן. ולא פחות חשוב, שהקיבוץ והחברים יהיו שותפים ככל האפשר בהפעלת המקום הזה: בהסעדה, בנוי, במכבסה. 
"לכל שירות כזה יש גם אלטרנטיבות מבחוץ, לפעמים אפילו זולות יותר, אבל אנחנו התעקשנו להשתמש ככל האפשר בכוחות פנימיים כדי שגם לקיבוץ תהיה טביעת אצבע במלון. אז נכון, יש כאן מובן מסוים של אבדן פרטיות, אבל אני מאמינה שמהאבדן הזה גם נגזרים הרבה מאוד שירותים ורווחים – לא רק כלכליים – שהקהילה שלנו יכולה ליהנות מהם מאוד".