יום ראשון, 22 בדצמבר 2013

הפוך אחד, נטול קפאין, בלי קצף, חלב דל שומן בצד...

סוף השבוע הגיע ומתחשק לכם לשבת לשתות קפה הפוך עם מאפה משובח. לא רק שלא צריך לנסוע רחוק, מסתבר שכל מה שצריך זה לבחור • עפרה בן נתן ונגה גדג'


העוגיות שלי בבית של סבתא טינה / לגעת בבצק עושה אותי מאושרת

איפה: מושב ישע
מי: גלית בשארים
מתי: ימים ב'-ה' 15:30-9:00, ו' 14:00-8:00
ותק: יותר משנה
ליד הקפה: עוגיות, לחם הבית, מאפים, ריבות וממרחים

את בית המאפה הקטן והאינטימי בחרה גלית למקם בביתה של סבתה המנוחה, סבתא טינה. "יכולתי לבנות את העסק שלי בכל מקום אחר אבל הבית של סבתא הרגיש לי המקום הכי נכון", מספרת גלית, בעלת העסק והאופה הראשית, "כל ילדותי עברה עליי עם סבתא והחברות שלה שהיו יושבות מסביב לשולחן ומגלגלות בצק לעוגיות. כשאני עומדת ואופה במטבח של סבתא אני מרגישה את הנוכחות האוהבת שלה יחד איתי".
מחוץ למאפייה הקטנה ישנה מרפסת קטנה, מקורה, עם מספר שולחנות וכיסאות. כל מה שמוגש ומוצע למכירה נעשה בעבודת יד מוקפדת.
"אני לא עובדת עם תפריט קבוע, האפייה שלי מאוד יצירתית", אומרת גלית, "אני אוהבת להפתיע ולחדש כל הזמן. אני מאוד אוהבת את העבודה שלי. לגעת בבצק עושה אותי מאושרת, עד כדי כך שאני קמה ב-2:00 לפנות בוקר להספיק לאפות".
מי הלקוחות שלך?
"רוב הלקוחות שלי מאזור אשכול ואורחים מהצימרים. אנשים זוכרים לטובה את המאפים שלי עוד מהימים שהיה לי את בית הקפה 'מוסקט' הזכור לטובה. בחרתי לעשות את המטבח שלי 'כשר חלבי למהדרין' כי גיליתי שזה מאוד חשוב לרוב לקוחותיי. למרות שיש דרישה מצד הציבור לבית קפה הפתוח בשבת החלטתי שיום השבת יוקדש במלואו למשפחה".
ניתן להשיג אצל גלית גם מוצרים נלווים כמו קנקני תה מזכוכית, תמציות תה אקזוטיות וקמח אורגני מיוחד שקשה להשיג במקומות אחרים.


דובשנית / להאכיל אנשים זו זכות

איפה: קיבוץ רעים
מי: קרן בורובסקי אורן
מתי: שישי 9:00-13:30, במשך השבוע בתיאום מראש
ותק: חודשיים
ליד הקפה: לחמים, מאפים, עוגות, עוגיות, בריוש

״לאחר מספר שנים בהן עבדתי כקונדיטורית וכטבחית כמקומות שונים החלטתי שהגיע הזמן לפתוח מקום משלי", אומרת קרן. "בשנה האחרונה למדתי קונדיטוריה בתדמור (אצלי העיסוק במקצוע קדם ללימודים) וההחלטה הבשילה לכדי מציאות. הקיבוץ הקצה חדר קטן ובעזרת בן זוגי וחבריי הקמנו שם מאפייה של ממש. זכיתי לחברי אמת והם עוזרים ומסייעים בכל הנדרש, אפילו מבלי שאבקש. הנהלת הקיבוץ, שמעודדת ומסייעת ליזמויות של חברים, מכוונת מבחינה עסקית וכלכלית. יש משהו חלוצי בהגשמת החלום הזה, בהקמת מאפייה מארבע קירות ריקים״.
ואיך הולך?
״הולך יופי. אני רואה רק פרגון ואהבה. אני מאמינה שאהבה מביאה אהבה. בשבילי, להאכיל אנשים זה סוג של ריפוי, זו זכות. זה תענוג וכיף גדול לדעת שאפשר לפנק במעשי ידיי את האהובים עליי. שרק ימשיך ככה״.
קרן היא האופה, המארחת, המשווקת והמנהלת ובימי שישי עובדת אצלה עידן המאירי, תלמידת תיכון שזהו לה מקום עבודה בקהילה.
מי האורחים שמגיעים אלייך?
 ״רוב הלקוחות הם מהאזור, אנשים שמחפשים פינוק של שישי בבוקר. יושבים, טועמים וקונים הביתה. לאחרונה מגיעים גם אנשים שראו את 'דובשנית' בפייסבוק ומטיילים באזור וזה מאוד נחמד. באות גם משפחות עם ילדים, שיכולים לשחק בגן המשחקים הצמוד בזמן שההורים נהנים מהקפה והעוגה. בימי שישי, אנחנו מארגנים פינת קפה 'של בית' על חשבון הבית, ולמעוניינים קיימת גם מכונת אספרסו וקפה בתשלום".



עדי אומנות באפייה / מכינה הכל לבד

איפה: קיבוץ נירים
מי: עדי לגזיאל שי
מתי: שישי 13:00-9:00
ותק: שמונה חודשים
ליד הקפה: ארוחות בוקר, שקשוקה, קישים, סלטים וכמובן קינוחים

איך הגעת לפתוח בית קפה?
"כבר שנה וחצי יש לי קונדיטוריה שלא הייתה פתוחה לקהל אלא סיפקה קינוחים ועוגות לאירועים ולעסקים אחרים. תוך כדי העשייה החלטתי לפתוח מקום בו אוכל להגיש לאנשים מה שאני מכינה. רציתי להגיש, לארח. אני אוהבת שאנשים אוכלים את האוכל שלי, אוהבת את האינטראקציה עם האורחים, אני לא מתחבאת במטבח".
מי הלקוחות שלכם?
"בדרך כלל תושבי המועצה והמועצות השכנות, וכמובן אנשים מהקיבוץ. בתקופה של פסטיבלים באזור באים מכל הארץ. יש לנו לקוחות קבועים שמגיעים כל יום שישי ואני כבר יודעת איך הם שותים את הקפה שלהם, ויש אצלנו גם פרלמנט שמתכנס כל שבוע".
את עושה הכל לבד?
"אני אופה, מבשלת, קונה, מתאמת, משווקת ושוטפת את הכלים בסוף. יש לי מלצר ומלצרית שעוזרים לי. אני מכינה הכל לבד, אופה את הלחם, מכינה את הריבות, וכמובן את הקינוחים, שהם מהטובים בארץ. והכל כמה שיותר טרי - התבלינים מהאדנית, הפירות מהעץ. אני גם עושה סדנאות אפייה ובמהלך השבוע אנחנו עושים אירועים כמו הרמת כוסית או ימי הולדת".
איך זה להיות בעלת בית קפה באזור?
"בתי הקפה באשכול עונים על צורך שהיה קיים - לצאת, לשתות, לאכול. אנשים רוצים לשים את הילד בגן ולשבת לשתות קפה עם חבר או חברה. עבדתי בתור קונדיטורית במסעדות הכי נחשבות, אבל פה זה שלי וזה כיף. אני נהנית מאוד. חשוב לי גם לקדם עסקים נוספים באזור - אני מוכרת אצלי את שמן הזית של משפחת זדה משדה ניצן, ובכלל משתדלת להשתמש בחומרים מקומיים. אם מישהו רוצה להציג אצלי או למכור אצלי הוא מוזמן בשמחה".



אל היען / חלום שהתגשם

איפה: חוות היענים, מול פארק אשכול
מי: צופיה ומייק ון-חרבנברוק
מתי: שישי 13:00-9:00, שבת 15:00-10:00
ותק: שנה וחצי
ליד הקפה: ארוחת בוקר, שקשוקה, פיצות, פוקצ'ה, עוגות

"אני אוהבת לארח ותמיד חלמתי לפתוח בית קפה", מספרת צופיה, "כל השנים לא יכולתי לממש את החלום כי היינו עסוקים בגידול יענים למסחר, אבל ברגע שיצא חוק שהגדיר את היען כחיית בר מוגנת היינו צריכים למצוא דרך אחרת להתפרנס ופתחנו את החווה למבקרים. זו הייתה הזדמנות שלי להגשים את החלום".
ואיך זה היה?
"כל היועצים והחברים אמרו לי 'רדי מזה, זה לא מקום לפתוח בית קפה'. אבל אני לא ויתרתי. ההתחלה באמת הייתה קשה, היו לילות בלי שינה - דאגנו אם נצליח או לא. לקח לנו זמן להבין מי קהל היעד שלנו, בהתחלה פתחנו בערבים כי חשבנו שיבואו חבר'ה צעירים שמחפשים מקום לצאת בערב, אבל עם הזמן הבנו שאנשים לא ממש יוצאים בערב באזור, ושהקהל שלנו זה משפחות עם ילדים. מאז שהתחלנו לפתוח בשבתות מגיעים אלינו הרבה יותר אנשים".
מי האורחים שמגיעים אליכם?
"כיום רוב האורחים הם מהמועצה. אנחנו מציעים משהו שחסר באזור, מקום לצאת בשבת, בעיקר עם הילדים, ובאמת אנחנו רואים שאנשים חוזרים אלינו שוב ושוב. אנחנו גם מנסים לשווק את המקום לאירועים קטנים כמו ימי הולדת ומסיבת רווקות".
איך זה להיות בעלת בית קפה באזור?
"זו עבודה קשה, אבל גם כיף גדול. הכי כיף זה כשבאים אנשים ואומרים 'וואו'. זה שווה הכל".

אין תגובות: