יום שישי, 10 בינואר 2014

לפרוש כנפיים ולעוף

מופע חדש של 'תיאטרון הנגב' מפגיש את ג'קי ממן מרעים ורועי גולן מסעד בערב מחווה לשמוליק קראוס. איסי ממנוב שוחח איתם על המופע

'תיאטרון הנגב' מעלה מופע מוזיקלי המבוסס על שירי שמוליק קראוס. במופע 'אחרי עשרים שנה' מביא ג'קי ממן מרעים את הגרסה שלו לשיריו של קראוס. בהופעה שותפים גם רועי גולן מסעד (קלידים), יניב שלו (גיטרה בס) ושלומי רשלבך (תופים), ומופעים ראשונים כבר התקיימו בתל אביב ובשדרות.
למה שמוליק קראוס?
ג'קי: "קראוס כתב מוזיקה מקסימה לטקסטים עמוקים ומרגשים. סקרנה אותי מאוד הניגודיות שנוצרה בין הביוגרפיה שלו כאדם אלים לבין הרוך והרגישות שבאו לידי ביטוי במנגינות שחיבר ובשירתו".
מה עם השאלה המוסרית, למה דווקא אמן שאישיותו שנויה במחלוקת?
 ג'קי: "אני מתייחס לשמוליק קראוס כמו שהוא, גם לדרכו היצירתית וגם לאישיות השנויה במחלוקת שלו. עניין אותי למה הוא היה צריך את האלימות? איך הוא הגיע אליה? אני יודע שהוא התחרט עליה ועל היחס לילדים שלו".
רועי: "הוא לא שונה מהרבה יוצרים אחרים שנויים במחלוקת. אני עוסק ביצירה שלו ולא אוהב את הדרך שבחר בחייו האישיים. אני לא שופט אותו אך כאדם דתי יש לי קושי עם דרכו האישית. בחסידות נאמר 'ניגון לא מקבל טומאה', היצירה שיצאה לאוויר העולם מתנתקת מחבל הטבור".
רועי, איך אתה משלב את הדת עם המוזיקה? איך זה להיות מוזיקאי דתי?
רועי: "אני גם גר בפריפריה, אז מה? אלו בעיקר קשיים טכניים של מרחק וזמן. אני רואה שמלהקים נגנים דתיים לפרויקטים שנוגעים במוזיקה יהודית ואני מאוד שמח לכל הצעה שמוציאה אותי מהנישה, שאינה מגדירה אותי מתוך הכיפה שעל ראשי. אני עוסק גם במוזיקה יהודית כחלק מעיסוק בזהות שלי אבל לא רק. השאלה העיקרית היא האם החומר מספיק מעניין. ג'קי הוא גם איש שיווק הוא ידע את המשמעות של הבחירה בי, ידע שאני לא מופיע בשבת, ובכל זאת הוא בחר בי וויתר על הופעות בימי שישי. זה מאוד מחמיא לדעת שרוצים אותך למרות הקשיים".
כמה מקום תופסת המוזיקה בחיים שלכם?
ג'קי: "אני עוסק במוזיקה מתוך בחירה ולא מצורך כלכלי. בבחירה הזאת הפכתי למוזיקאי מפונק, אני לא מתפשר במוזיקה ואני עושה רק מה שאני אוהב. אני מקפיד שהאהבה שלי למוזיקה לא תתקלקל בגלל כל מיני קשיים שאינם קשורים למקצוע. כל חיי עסקתי במוזיקה. זו החלטה שאני מאוד שלם איתה".
רועי: "הגעתי לקיבוץ סעד לפני 11 שנה כסטודנט לרפואה. בשלב מסוים הגעתי למסקנה שהרפואה לא מספיק חשובה לי. התחלתי לקחת קורסים במוזיקה והבנתי ששם אני רוצה להיות. הלכתי ללמוד ברימון והפכתי את זה למקצוע. כשנולדו הילדים, שלושה ברוך השם, הבנתי שאני חייב לאזן את חיי עם שעות קבועות והלכתי ללמוד מנהל עסקים והנהלת חשבונות. היום אני משלב חצי משרה בהנהלת חשבונות וחצי משרה במוזיקה, וזה בהחלט מאפשר לי לבחור פרויקטים".
האם יש למקום שאתם גרים בו השפעה על המוזיקה שלכם?
"סקרנה אותי הניגודיות שבו". ג'קי ורועי במופע
רועי: "גרתי באזור המרכז די הרבה זמן, ואני לא ממש מתגעגע. כשאתה גר במקום כמו שלנו יש רוגע, יש שלווה ויש את היכולת לשים את היצירה במרכז".
ג'קי: "יש משמעות עמוקה להחזיק גיטרה על צלע הר במדבר. יש חיבור רוחני שלא זקוק להסבר בין מקום לנגינה ותפילה". 

חביבי הקהל - משפחת עוזיהו

רועי ואמנון עוזיהו

’טבע הבשור’ זכה בפרס בתחרות העסקים הקטנים

’טבע הבשור’, המשק האורגני של משפחת עוזיהו מעין הבשור, זכה בפרס ’חביב הקהל’ בתחרות העסקים הקטנים של בנק הפועלים, ידיעות אחרונות ו-Ynet . ‘טבע הבשור’, המשווק תוצרת אורגנית ישירות למאות לקוחות ברחבי הארץ, היה אחד מ-18 פיינליסטים שנבחרו לתחרות מבין עשרות מתמודדים. פרס ‘חביב הקהל’ ניתן לעסק שזכה במספר הגבוה ביותר של הצבעות באינטרנט ובמסרונים.
“אנחנו אסירי תודה לכל לקוחותינו ואוהבינו שהצביעו עבורנו”, אומר אמנון עוזיהו, “התמיכה משקפת את היחסים החמים והטובים שיצרנו עם הלקוחות שלנו”. לדברי אמנון, “אנחנו לא מיוחדים. אנחנו מייצגים את החקלאים הרבים – מושבניקים וקיבוצניקים, שלמרות כל הקשיים מגשימים באזור הזה בארץ מתוך ציונות אמיתית”.


משפחת עוזיהו עושה חקלאות אורגנית כבר שלושים שנה. לפני כעשור החליטו להתחיל לשווק את התוצרת שלהם ישירות ללקוחות כדי להוזיל עלויות ולהפוך אותה לנגישה יותר. את הירקות הם מגדלים בעצמם בשטח של 200 דונם שטחים פתוחים, חממות ובתי רשת, ופירות ומוצרים משלימים הם רוכשים ממגדלים אורגניים מפוקחים אחרים. 

קרוב-רחוק

זה שהעסק שלך באשכול לא אומר שאתה לא יכול למכור לתל אביב, נהלל ואפילו לחו"ל. פרויקט 'עסקים מרחוק' מסייע לעסקים מהפריפריה לשווק לכל הארץ והעולם. לא מעט עסקים מאשכול כבר השתתפו • אביבית שוורץ ג'ון 

בעת מבצע 'עופרת יצוקה' היו רעות ומיקי קידר, בעלי 'לופה' מקיבוץ רעים, חדשים באזור וגם העצמאות העסקית היתה חדשה להם. "היינו במצוקה", מספרת רעות, "בתום המבצע נפתחו קרנות והלוואות שונות לעזרה לעסקים. הגשנו בקשה ובעקבותיה הגענו ל'עסקים מרחוק', תוכנית המסייעת לעסקים בפריפריה שיש להם פוטנציאל לגדול מעבר לאזור הגאוגרפי בו הם נמצאים".
רעות ומיקי, מעצבי טקסטיל במקצועם, היו בעלי עסק ששילב עיצוב עם יבוא מוצרי טקסטיל. "כשאתה מקים עסק", אומרת רעות, "אתה בטוח שמצאת מוצר חדש, גאוני ויפה, ושאתה נורא מוכשר, ושאתה רק צריך להודיע לכולם. זה לא עובד ככה".
השניים התקבלו לסבב הראשון של 'עסקים מרחוק'. במהלך הפרויקט ויתרו על עיצוב הטקסטיל והתמקדו ביבוא. "התהליך שעברנו ב'עסקים מרחוק' היה מאוד מובנה", אומר מיקי, "הוא יכול לגרום לך לקפיצת דרך או להבין שזה לא זה. הוא מציב לפניך מראה מאד מדויקת".
עד היום השתתפו ב'עסקים מרחוק' יותר ממאה עסקים מאזור הנגב, מהם יותר מ-25 מאשכול. התוכנית נוסדה ב-2009 בעקבות הבנה של משרד התמ"ת שלעסקים הקטנים בפריפריה יש חלק גדול בצמיחתה והתפתחותה. מסתבר שחלק הארי במשק אינו שייך לעסקים הגדולים - חלקם במשק הוא פחות מאחוז בודד. הרוב המוחץ של הפעילות העסקית, כ-98 אחוז, שייך לעסקים הבינוניים והקטנים. מכך נגזרה תפיסת משרד התמ"ת שדווקא באזורי הפריפריה יכולים וצריכים העסקים הקטנים לשמש מנוע צמיחה משמעותי אשר ייתן דחיפה כללית לאזור כולו.
פרויקט 'עסקים מרחוק' ממומן על ידי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, שהגדיר את מטרותיה כהגדלת מעגל השיווק של עסקים קטנים בפריפריה באמצעות שיווק 'למרחוק'. הרעיון הוא שיש עסקים בדרום ובצפון שיכולים לתת שירות או לשווק ללקוחות בכל הארץ. השאיפה היא שעל ידי פנייה לקהלים מרוחקים ניתן יהיה להביא לגידול בהכנסות וברווחים ולהגדיל את מספר המועסקים.
רעות ומיקי קידר
מיקי ורעות מדווחים על הכפלה פי חמישים(!) של המחזור בתום התקופה. "התחלנו כמעט בלי מחזור עסקי," מסביר מיקי את הנתון המדהים, "ולאחר התוכנית המשכנו ללמוד איך להפוך את העסק לרווחי יותר". לדוגמה, כאשר רצו מיקי ורעות לשווק את מוצריהם לרשת גדולה הם התייעצו עם מומחה המתמחה ברשתות. "באנו מוכנים", אומר מיקי, "חוסר הידע עולה הרבה כסף כי הרשתות חזקות בהרבה מכל עסק קטן, ולרוב אתה רוצה אותן יותר מאשר ההפך. אם אתה בא עם ייעוץ נכון ויודע את הגבולות - רוב הסיכויים שתשרוד את זה".
"התוכנית נתנה לנו להבין עסקים ושיווק", אומרת רעות, "מה שקידם אותנו הם היועצת הצמודה, הקבוצה, לימוד ניהול זמן וחלוקת משאבים. היום אני רואה כמה טעויות יש לעסקים טריים בתחילת דרכם". "אני ממליץ מאד על התוכנית", מוסיף מיקי, "הדבר הכי בריא בה הוא שלא מקבלים מענק אלא סבסוד של הכלים וליווי צמוד".

המחשב בתל אביב, הגיבוי בישע

"יש לי עסקים", מספר אסף כהן ממושב ישע, "שסיפקתי להם מערכות מחשוב מתקדמות ביותר שכמעט כל הטיפול בהן מרחוק. זה מאפשר את הגדלת היעילות העסקית וצמצום זמן ההמתנה". אסף, ה'מחשביש' בעל חברת מיחשוב מקומית המספקת שירותי תמיכה לרשתות ומכירת מחשבים לאורך כביש 232, הצטרף לסבב השני של 'עסקים מרחוק ולדבריו "הפרויקט המצוין הזה הקפיץ את ההכנסות שלי והגדיל משמעותית את בסיס הלקוחות גם מחוץ לאזור".
אסף מספק שרותי תמיכה לעסקים ולאנשים פרטיים בכל הנגב המערבי, ובעקבות התוכנית הקים תשתית תקשובית חדישה באזור והתחיל לספק שירות ללקוחות מכל הארץ באמצעות כלי תמיכה מרחוק. "עננים זה לא רק גשם", מסביר אסף, "היום עסקים יכולים ליהנות מפתרונות גיבוי חדישים בענן של נתוני העסק".

יש תוצאות

"הרעיון של הפרויקט הוא לאתר עסקים אשר יכולים להתבסס בפריפריה ולספק שירותים ומסחר ללקוחות בכל הארץ ובעולם", אומר פרדי גרנית, מנהל נגב מערבי במט"י (מרכז לטיפוח יזמות) באר שבע והנגב. "זו תוכנית שמשוכללת מהקודמות לה בשני מובנים - בחבילת הסיוע ובתפיסה שעסק יכול להיות ממוקם באזור אחד והלקוחות באחר".
הוגת ומנהלת התוכנית היא תום שחף שמספרת שהתוכנית מתוכננת להתרחב גם לצפון הארץ. תום מתארת את שלבי העבודה עם בעלי העסקים: "אנו עובדים במשך כשנה עם כל עסק. בהתחלה לומדים אותו וחוקרים למענו את השוק, ורוב הזמן מיישמים. יש מפגשים קבוצתיים ואנחנו עוזרים בהקמת אתר אינטרנט, מיתוג מחדש, יחסי ציבור, וטיפול במכירות".
יש לתוכנית תוצאות עסקיות ברורות?
"על פי מחקר שנעשה בשתי קבוצות העסקים הראשונות מעל שמונים אחוז מהם הגדילו את המכירות ומספר המועסקים. יש עסקים שהגדילו את היקף המכירות פי שלושה, ארבעה ואף יותר. זו אולי התוכנית היחידה שהצלחתה נמדדת על פי מדדי התוצאה".
חלו בתוכנית שינויים במשך השנים?
"הוספנו סבסוד קידום אתרים ופעילות בתחומי השיווק הירוק, המגזרי ובר הקיימא. בתחילת כל סבב אני מתקנת את רשימת המודולים לפי המטרות. ארגז הכלים שלנו מכסה את כל הפעילות השיווקית לעסקים".
איך אתם מגיעים לעסקים?
"אנחנו לא עצמאיים אלא שייכים לתמ"ת ולמט"י. לקראת כל סבב אנו מפרסמים במקומונים שמכסים את כל הנגב, ודרך המרכזים האזוריים".
אחד התנאים לקבלה הוא שהעסק אינו תיירותי בלבד. למה?
"בעבר עסקי התיירות טופלו יחסית טוב על ידי משרד התיירות ורצינו לפנות לעסקים שצריכים אותנו יותר. עסק תיירותי מאופיו גם קורא את האנשים אליו, וב'עסקים מרחוק' אין חובת הגעה של הלקוח לעסק. כיום הידלדלו התקציבים לעסקי התיירות, אבל עדיין יש ביקוש רב לתוכנית של עסקים שהם לא כאלה. ייתכן שנפתח את הסבב הבא לעסקים תיירותיים".
מעבר לתנאים שהציבה התוכנית - העסק צריך לשבת בנגב אך הממשק שלו אינו מקומי בלבד, הוא לא מעסיק יותר מעשרה עובדים ועוד - מה נדרש כדי להתקבל אליה?
"מעבר לנתונים היבשים, הרכיב המשמעותי בראיון הקבלה הוא הנכונות של בעל העסק לעבור את התהליך ולממן אותו. הכלים שאנחנו נותנים הם איכותיים, יש לנו סל של בעלי מקצוע מהשורה הראשונה בתחום השיווק. אנחנו נותנים את המקסימום, אבל גם בעלי העסקים צריכים לעשות בשביל עצמם".

להצטרפות לסבב הבא של 'עסקים מרחוק' התקשרו אל תום שחף 052-8630336

יום חמישי, 9 בינואר 2014

משלחת ענק של שותפות 2000 ביקרה באשכול: "לבנו בישראל"

חברי הקהילה היהודית בצפון-מזרח ניו יורק חברו לתושבי המועצה בסיור בלתי נשכח • עפרה בן נתן

"גופי אמנם בארצות הברית אבל לבי בישראל", כך אמרה אחת האורחות שהגיעה לאשכול במסגרת המגה-משלחת מצפון מזרח ניו יורק. 75 איש ואישה הגיעו אלינו להכיר את אשכול ולהתחבר עם אנשיה, וסיירו במועצה במשך יום שלם.
זו הפעם הראשונה שמשלחת בסדר גודל כזה מגיעה לאשכול. את המשלחת ליוותה קבוצה גדולה של 40 מתושבי המועצה שהתנדבו להצטרף לסיור על מנת להגשים את המטרה המרכזית של הביקור – ליצור חיבור בין שתי הקהילות. ואכן, קשר חם ואמיץ נוצר בין שתי הקבוצות, כפי שהיטיבה לתאר יו"ר השותפות ירדנה ויסוקר: "התחברו לב אל לב, אדם לאדם, נשמה אל נשמה".
חברי המשלחת, ששמעו סיפורים רבים על החורף שלא הגיע ועל מחסור חמור במים, זקפו לזכותם בחיוך את הגשם שניתך. המשלחת והמלווים ביקרו בנווה אשכול, מוקד אשכול, יישובי החלוציות, גשר צאלים, פסיפס מעון, מוזיאון מורשת צאן וברזל, מוזיאון ימית, הסדנה של ירון בוב ו'נופי הבשור'. דגש מיוחד הושם על שלושה מוקדים באשכול - מרכז הצעירים, 'הבית הירוק' ומרכז חוסן - להם תורמת הקהילה בצפון מזרח ניו יורק באמצעות השותפות.
גוזרים את הסרט במרכז הצעירים
היום הסתיים בארוחת ערב חגיגית בנווה אשכול, בה בירכו ראש המועצה חיים ילין, נשיא הפדרציה לואי ג'ק, וירדנה ויסוקר. מקהלת "אשכול" הנעימה בשירתה ועילוי בשם יותם איינשטיין, תלמיד האולפן למוזיקה, הלהיב את הקהל בנגינה על אקורדיון.

אתם לא לבד / ירדנה ויסוקר

חודש לפני הגעת המשלחת הגדולה מצפון מזרח ניו יורק פורסמו תוצאות מחקר 'פיו סטדי' על יהודי ארצות הברית. תוצאות המחקר גרמו לדאגה עמוקה באשר לעתיד העם היהודי בתפוצות. המחקר הראה כי יותר מ 72%- מדור ההמשך של יהודי ארצות הברית חיים בנישואי תערובת ורק 20% מילדיהם מקבלים חינוך יהודי.
נקראתי, יחד עם 45 יושבי הראש של השותפויות בארץ, לתל אביב, לשמוע על פרטי הדו"ח החמור. המסקנות ברורות: אדישות, "התאדות" זוחלת ומאיימת, חשש מאיבוד דור ההמשך לעם היהודי באמריקה.
פרסום מסקנות הדו"ח שימש מראה עבור ראשי הקהילה היהודית באמריקה והיווה טריגר רציני להגדלת מספר המשתתפים במשלחת לאשכול. וכך, חודש לאחר פרסום הדו"ח, הגיעה לאשכול המשלחת הגדולה מצפון מזרח ניו-יורק.
כבר אשתקד, במבצע 'עמוד ענן', כשהיינו עדים להתפרצות של רגשות- שייכות מצד הקהילה באולבני לאשכול, הייתה תחושה ש'אנחנו לא לבד'. וכאן, באותה אווירה של יחד, לאור הדאגה מההשלכות של פרסום הדו"ח רצינו לומר לקהילה ולראשיה 'אתם לא לבד'.
 בשיחה ישירה עם כמה מראשי הפדרציה בצפון מזרח ניו יורק עלה כי הדור הוותיק בארה"ב טיפח והגשים את משאת הנפש של האם היהודייה לשלוח את הילדים ללמוד באוניברסיטאות הטובות באמריקה, וזאת על חשבון שליחה לישראל לפרק זמן שיסייע לזהות היהודית. הבחירה היא כלכלית. התוצאות כפי שהתגלו בדו"ח הן הרסניות.
ירדנה ויסוקר ומנכ"ל הפדרציה מניו-יורק רוב קופץ
אירוח המשלחת היה מוצלח ומרגש, אין ספק שהשותפות צעדה שלב אחד גבוה יותר. הרבה אנשים חברו להצלחה. האחראית על קשרי הגומלין טל קלמר-גלעד ביצועיסטית למופת, עידית עשור, המנהל החדש מטעם הסוכנות דורון רובין, שצנח ללב החגיגה הגדולה והיה חלק חשוב בארגון, המדריכים, צלמים ממגמת תקשורת, הצוות הארגוני מטעם המועצה - בת שבע, תמרה ומורדי שדאגו לאירוע המרכזי בנווה אשכול, הנגנים, המקהלה. יישר כוח לכולם.
יו"ר 'שותפות ביחד' ירדנה ויסוקר 

יום רביעי, 8 בינואר 2014

חג לחקלאים

אם ראיתם בסופר פלפלים כתומים או קישואים באמצע בחורף - זה בזכות הניסויים שנערכים במו"פ דרום. היום הפתוח במו"פ אפשר למבקרים הרבים להיכנס לחממות, להסתובב בין הביתנים, וגם, כמובן, לראות ולהיראות • נגה גדג'

5,000  מבקרים הגיעו ליום הפתוח שנערך החודש במו"פ דרום. השמש שזרחה לפתע אחרי שבוע של סופה אפשרה למבקרים להסתובב בנחת בין חממות המו"פ, לשמוע הרצאת והסברים, לבקר בביתני התצוגה חקלאית, וכמובן לנצל את ההזדמנות להיפגש ולדבר זה עם זה. כי פה אפשר לפגוש את כ-ו-ל-ם. 
התצוגה החקלאית הגדולה ביום הפתוח כללה ביתנים של 70 חברות, ביניהן החברות הגדולות בישראל בתחום החקלאות, וגם ביתנים של עסקים מאשכול כמו שורשים, צמיגי רז אפריאט, פלד י.י. ציוד, שטרן-קיי מיכון חקלאי, מטאור, שמן השדה ועוד. זמיר קיי משטרן-קיי מיכון חקלאי בטוח שההשתתפות בתערוכה תניב פירות, "זו השנה השנייה שאנחנו מציגים ביום הפתוח, ואנחנו מאד מרוצים. באים מבקרים מכל הארץ ואנחנו מקבלים חשיפה רחבה".
ההרצאות ביום הפתוח היו מגוונות ומעניינות. עמית שדה מ'ביו בי' הרצה על הדברה ביולוגית בעגבנייה, אורי אדלר דיבר על חקלאות אורגנית, התזונאית מרב מור-אופיר סיפרה על חשיבות אכילת פירות וירקות בחמישה צבעים, ד"ר יואב מוטרו ממשרד החקלאות דיבר על הארבה שפקד אותנו לאחרונה ואדריכל זהר צפון עסק בנושא תיירות אופניים בנגב המערבי.
חממות המו"פ היו פתוחות למבקרים שהסתובבו ביניהן ולמדו על הניסויים שנערכו בתקופה האחרונה. בחממת הפלפלים פגשנו את ד"ר אביתר אתיאל ממשרד החקלאות, לצד פלפלים אדומים, כתומים וצהובים.
מה אתם עושים פה?
"אנחנו בודקים איזה זני פלפל כדאי לגדל. זה ניסוי שנמשך כבר כמה שנים, שבו אנחנו בודקים התאמה מבחינה שיווקית וגידולית. כל זן נבדק משך שנתיים ואז מחליטים אם להכניס אותו לגידול או לא. מבחינה מסחרית מחירי הפלפל גבוהים בפברואר-מרץ, ואנחנו מנסים למצוא את הזנים שיתנו כמה שיותר יבול בתקופה הזו".
ניסוי נוסף שנעשה במו"פ בשנים האחרונות בודק גידול קישואים בבתי צמיחה. חנה אלון מסופה, חוקרת ומרכזת את המחקרים במו"פ דרום, מסבירה כי יש ביקוש לקישואים במהלך כל השנה, וגידול בחורף יאפשר גם לייצא יבול. "כיום מגדלים קישואים בקיץ, בשטח פתוח", אומרת חנה, "גידול בחוץ חשוף לחרקים מזיקים שפוגעים בצמח, לכן בשטח פתוח מצליחים להגיע למקסימום ארבעה טון לדונם בעונה. לפני חמש שנים התחלנו פרויקט של הכנסת הקישואים לבתי צמיחה שמונעים חדירה של חרקים למבנה. בצורה כזאת הבאנו לידי כך שנוכל לגדל קישואים לאורך תקופה ארוכה יותר ולהגיע ליבולים של עד פי שלושה מגידול בשטח פתוח".
מה בעצם עושים בניסוי?
"אנחנו מנסים למצוא את פרוטוקול הגידול הנכון בבית רשת, לדוגמה מה הרווח האופטימאלי בין השורות, מה היתרונות של גידול מודלה לעומת גידול שרוע. מנסים להגיע לתנאים שיביאו ליבולים הגבוהים ביותר".

מסורת שאסור להפסיק

את המבצע המורכב ניהלו עובדי המו"פ ובראשם מנהל חוות הבשור שלום בריגה ומנהל המו"פ ליאור קטרי, שעבורו זהו היום הפתוח הראשון כמנהל. "היום הפתוח הוא מבחינתי יום חג לחקלאי האזור שמגיעים לראות את הניסויים שנעשים בשבילם, ויום חג לעובדי המו"פ, שביום הזה מקבלים את התודה וההערכה על העבודה הקשה שהם עושים כל השנה", אומר ליאור, "הסיבה העיקרית לקיום היום הפתוח הוא לאפשר לחקלאים לצפות בניסויים, אבל אנחנו גם מתעקשים לקיים כל שנה את התערוכה החקלאית - למרות שיש תערוכות דומות כאלו במקומות אחרים – כי אנחנו רוצים שהמציגים יגיעו אלינו, שיפגשו את החקלאים בבית שלהם".
צילום: אור חרמוני
נראה מבצע מסובך...
"לא קל לקיים יום פתוח כזה. החוקים והתקנות לגבי בטיחות הולכים ונעשים קשים יותר ויותר משנה לשנה וקיום אירוע בסדר גודל כזה מצריך חודשים של תיאום מול הצבא והמשטרה. בסופו של דבר זה שווה את זה, זו מסורת שאסור להפסיק אותה. השאיפה שלי היא שבשנים הבאות נוכל לערב יותר את הקהילה באשכול ביום הפתוח, את מערכת החינוך, התיירות".
איך בעצם עובד המו"פ?
"המו"פ מעסיק ארבעה חוקרים – שניים מתוכם דוקטורים, ובנוסף להם צוות של טכנאים ולבורנטית מעבדה. אנחנו עובדים יחד עם מדריכי שה"ם של משרד החקלאות ומדריכים אזוריים מטעם מועצת הצמחים, שדרכם אנחנו מאתרים בעיות בשטח, אצל החקלאים. המדריכים מעבירים את הבעיות לחוקרי המו"פ, החוקרים עובדים על פתרון ואת הפתרונות מעבירים למדריכים שמוסרים אותו לחקלאים. פרט לכך יש לנו הנהלה, שמורכבת מאנשי קק"ל, שה"ם ומשרד החקלאות, וכולם יחד חושבים איך לקדם את החקלאות באזור - איזה גידולים חדשים להביא, באיזה שיטות גידול חדשות להשתמש. ככה אנחנו מצעידים את החקלאות באזור קדימה".