עולם ומליאה

מליאת המועצה היא הגוף שבסמכותו לקבוע איך ייראו חיינו באשכול. מה היא בעצם המליאה ומי הם חבריה שמשפיעים על כל מה שקורה במועצה • נגה גדג'

פעם בחודש מתכנסים בחדר הישיבות במועצה 37 נציגי היישובים באשכול ודנים בשאלות הנוגעות לכולנו. איך יחולק תקציב המועצה, מה יהיה גובה הארנונה, מה עושים נגד הזבובים, איפה יוקם בית הספר החדש - הגוף שאחראי על כל אלו ובעצם על כל העניינים שהמועצה עוסקת בהם הוא מליאת המועצה.

מליאת המועצה היא “בית הנבחרים" שלנו. היא מוסמכת לחוקק חוקי עזר, לפקח על עבודת המועצה, לאשר מינוי בעלי תפקידים במועצה, ובאופן עקרוני לקבל החלטות הנוגעות לחיינו באשכול. בכתבה זו נסביר מהי המליאה, כיצד היא פועלת ונציג את עבודתה.

מזכיר המועצה מורדי ביטון הוא האיש שאחראי לכינוס מליאת המועצה ולניהול הישיבות. מורדי מסביר כי המליאה מתנהלת על פי ‘צו המועצות’ של משרד הפנים, שמסדיר את אופן בחירת המליאה, תפקידיה וסמכויותיה.

מיהם חברי המליאה?

“במליאה חברים נציגי היישובים במועצה. לרוב היישובים יש נציג אחד וליישובים גדולים יש שניים ואפילו שלושה נציגים – בהתאם לגודל היישוב (מספר בעלי זכות הצבעה). במליאה הנוכחית יש לבארי שלושה נציגים, לעין הבשור ולניר יצחק שני נציגים ולכל שאר היישובים נציג אחד. ראש המועצה הוא יו"ר המליאה, וסך הכל יש בה 37 חברים".

איך נבחרים חברי המליאה?

“כל בעל זכות הצבעה רשאי להגיש רשימת מועמדות. אם ביישוב הוגשה רשימה אחת - אין בחירות. אם ביישוב כלשהו יש שתי רשימות מתקיימות בחירות, במקביל לבחירות לראשות המועצה. בבחירות האחרונות התקיימו בחירות למליאה בשדה ניצן, בדקל ובצוחר".

כל אחד יכול להיות חבר מליאה?

“כל בעל זכות הצבעה שהוא בן 21 ומעלה יכול להציג את מועמדותו ביישוב שלו, ואם ייבחר - להיות חבר מליאה. יוצאי דופן הם חברי הוועדים המקומיים, הם לא יכולים להיות חברי מליאה, בשל חשש לניגוד עניינים".

מה בעצם עושה המליאה?

“המליאה היא הגוף שמוסמך לקבל החלטות בשם המועצה. אפשר לומר שעובדי המועצה הם המוציאים לפועל – הרשות המבצעת, ואילו המליאה וההנהלה הם קובעי המדיניות. המליאה מתכנסת אחת לחודש, וניתן גם לכנס ישיבות שלא מן המניין בהתראה של שלושה ימים. החלטות שהמליאה מקבלת הן החלטות מחייבות: לאשר תקציב, למנות עובדים סטטוטוריים, לאשר את צו המסים (הארנונה), לקבוע חוקי עזר, לאשר את תקציב הוועדים המקומיים. סדר היום לישיבות המליאה נקבע על ידי ראש המועצה והנהלת המועצה, אבל כל חבר רשאי להעלות נושא לדיון במליאה ולהעלות שאילתא לראש המועצה. חשוב לציין שכל הפרוטוקולים של ישיבות המליאה מופיעים באתר המועצה".

אז איך זה עובד בעצם? יושבת המליאה ודנה בענייני המועצה?

"לא בדיוק. בגלל שהמליאה היא גוף גדול וקשה לנהל דיונים אפקטיביים בכזה פורום, יש למועצה הנהלה שנבחרת על ידי המליאה ומורכבת מ-17 חברי מליאה. בנוסף יש ועדות שנבחרות אף הן על ידי המליאה, לדוגמה ועדת הנחות בארנונה, ועדת איכות הסביבה, ועדת תחבורה ועוד. למעשה רוב הדיונים מתקיימים כבר בוועדות או בהנהלה וחלק גדול מעבודת המליאה נעשית שם. אבל יש נושאים שמגיעים למליאה עצמה. לדוגמה, עניין הסייעת השלישית בגני הילדים, זה נושא שהגיע מחברי המליאה שביקשו להעלות את הנושא לדיון. הוקמה ועדה שבחנה את הנושא, החלטות הוועדה הועברו להנהלת המועצה שאימצה חלק מהן והעבירה אותן למליאה לאישור. המליאה אישרה את החלטת ההנהלה ובכך ניתן להחלטה תוקף מחייב".

קורה שהמליאה לא מאשרת את החלטות ההנהלה?

“בדרך כלל מה שההנהלה והוועדות מביאות למליאה המליאה מאשרת. אני לא זוכר מקרה בו הדעות במליאה נחלקו חצי חצי, בדרך כלל יש קונצנזוס, לפעמים עם מתנגד או שניים".

צילום ארכיון: 232

מוצאים זמן

חברי המליאה המייצגים את היישובים עושים את פעילותם בהתנדבות. העבודה במליאה כוללת ישיבה פעם בחודש, וישיבות נוספות בהתאם לחברות בהנהלה או בוועדות, וכמובן הכנות מקדימות, קריאת חומר ולימוד הנושאים שיעלו לישיבה במליאה. למרות שמדובר בהתחייבות לא פשוטה, יש במליאה נציגים החברים בה כבר שנים רבות.

 סילביה גרין מאורים מכהנת קדנציה שנייה במליאה. "זה מעניין, זו חוויה שאפשר לקחת ממנה המון דברים. המפגש עם חברי המליאה האחרים הוא מאוד מפרה. גם העבודה בוועדות היא מעניינת, הייתי בוועדת מכרזים ועכשיו אני בוועדת הנחות ואני מוצאת בזה הרבה עניין".

סילביה היא אחת מחמש הנשים במליאה, והיא מספרת שהיא רגילה לעבוד בחברה גברית. “אצלנו דווקא יש ייצוג מכובד לנשים יחסית למועצות אחרות, אבל זה לא מספיק. נשים הן 50% מהאוכלוסייה וחבל שאין להן ייצוג הולם. אבל זה תלוי ביישובים שבוחרים את הנציגים, וגם ובנשים עצמן שצריכות לקת יותר חלק בפעילת הציבורית".

איך את מוצאת זמן לפעילות במליאה?

“מוצאים זמן. זמן זה עניין של סדר עדיפויות".

חותמת גומי?

רוח העשייה וההתנדבות עומדות לפעמים בסתירה למתרחש בפועל בישיבות המליאה. למרות שהמליאה אמורה להתוות את מדיניות המועצה, יש מי שטוענים שעד לאחרונה המליאה למעשה בעיקר אישרה החלטות שהתקבלו בפורומים אחרים.

דני פזיק, נציג סופה במליאה, אומר שבחודשים האחרונים - אולי עקב הזעזועים שעברו על צמרת המועצה - המליאה מתפקדת היטב, אך עד לפני כמה חודשים הפעילות של המליאה הייתה בעיקר רשמית. “היום יש מעורבות, עניין ונוכחות בדיונים, הן של המליאה והן של הנהלת המועצה. התחושה שהמליאה מתפקדת על תקן חותמת גומי כבר לא קיימת היום".

רן גוויטע, נציג שדה אברהם במליאה, חושב שההשפעה המעטה שיש למליאה מביאה לכך שלא הרבה אנשים ששים להיות חברי מליאה. “אנשים באים עם הרבה רצון, רואים שבפועל הם לא משפיעים, והולכים. הישיבות מתנהלות כהצגה פורמאלית של הדברים ואם מישהו רוצה לפתוח דיון אז בשם היעילות אומרים שאי אפשר לעשות דיון עם 37 אנשים ושההנהלה כבר דנה בזה. הדיונים למעשה מתנהלים בהנהלת המועצה, וחברי המליאה לא יודעים בעצם על סמך מה מתקבלות ההחלטות. במליאה לא מתנהלים באמת דיונים ובעיניי זו החמצה, כי יושבים שם אנשים מוכשרים".

גם טל גבע, נציג עין הבשור במליאה, חושב שלמליאת המועצה הייתה יכולה להיות יותר השפעה. "בזמן האחרון אמנם חל שיפור, אך עד לאחרונה התחושה הייתה שהמליאה הפכה להיות מובנת מאליה, ההחלטות נקבעות במקום אחר והמליאה פשוט מאשרת כל מה שמובא לפניה. זה חבל כי הייתה יכולה להיות למליאה הרבה יותר השפעה על מה שקורה".

גם אצל חלק מהתושבים שמענו תחושות של ניתוק מההחלטות שמתקבלות במליאה: “כתושבת המועצה אני לא חשה שהמליאה היא שופר אמיתי לרחשי הלב של האוכלוסייה", אומרת שיר מגן מיבול, “אני כתושבת לא מספיק יודעת מה קורה שם, אילו נושאים עומדים לדיון, מה ההשפעה שלהם עליי, אילו החלטות התקבלו בסופו של דבר ואילו משמעויות יש להן. אני חלילה לא מפנה אצבע מאשימה לנציגים במליאה, אני בטוחה שכרוך מאמץ רב וזמן בהתנדבות שכזו, אך אני מעלה שאלה לגבי המנגנון עצמו ודרך פעולתו. לדוגמה, הפרוטוקולים של ישיבות המליאה מפורסמים בשפה שאדם שלא בקיא בפרטים לא יכול כלל להבין מה המשמעויות של החלטה זו או אחרת עבורו".

"השיעור הפרטי שלי מהביקור שעשיתי במליאה", מוסיפה שיר, "הוא פשוט להיות יותר מעורבת ואקטיבית בניסיון לברר מה עולה לדיון ומה ההחלטות, אבל יש לי ציפייה שהמידע הזה יהיה מונגש לציבור באופן ברור ורציף".

ייצוג הולם

מי שיזדמן לישיבות מליאת המועצה לא יתקשה להבחין כי חברי המליאה מייצגים טיפוס הומוגני למדי. מבין 37 חברי המליאה חמש בלבד הן נשים – הנציגות של אבשלום, אורים, בארי, יבול וכיסופים, ופרט לכמה יוצאי דופן רובם הגדול של החברים נמצאים בעשור השישי או השביעי לחייהם. ההומוגניות הזו בוודאי אינה תורמת למגוון הדעות הנשמעות במליאה, וייתכן כי היא מכתיבה במידה מסוימת את ההחלטות המתקבלות בה. כמובן שאין כל פסול בכך שחברי המליאה הנם ברובם גברים מבוגרים. הרי כל יישוב בוחר את הנציג המתאים ביותר ואי אפשר לדרוש מהתושבים שיבחרו נציג על פי מינו או גילו, אך נשאלת השאלה איך נוצר מצב בו במליאה קיים תת-ייצוג לנשים ולצעירים. ייתכן כי אחת התשובות טמונה באופן פעילות המליאה. המליאה מתכנסת פעם בחודש בימי שני בשעה 18:00 . אמהות לילדים קטנים לא יכולות על פי רוב להיעדר מהבית בשעה כזו, וכך יוצא שנשים צעירות מנועות מלהשתתף בדיוני המליאה. הדבר נכון גם לגבי אבות צעירים שגם להם קשה להגיע באופן קבוע לדיונים בשעה שש וחצי (לשם השוואה, פגישות צוות החשיבה בנושאי חינוך מתקיימות בשעה 20:30 וגם דיוני פורום הנשים שהוקם במועצה לאחרונה מתקיימים ב-20:30). מורדי ביטון אומר כי שעת הדיונים הנוכחית נקבעה על ידי חברי המליאה עצמם. נוצר פה אם כן מעגל קסמים – חברי המליאה בחרו את הזמן שנוח להם, והזמן שנוח להם מכוון אנשים דומים להם להיבחר למליאה. אין במצב הזה ‘אשמים’, ואין אני באה בטענות כלפי חברי המליאה שעושים את עבודתם נאמנה ובהתנדבות על חשבון זמנם הפנוי. אך דרושה אולי חשיבה מחודשת – איך אפשר לגוון קצת את דמותם של נציגי המליאה, איך יזכו גם מגזרים נוספים לייצוג הולם. אין ספק שהדבר יהיה לטובת כולנו.