עניי מועצתך קודמים

מקובל לחשוב שעוני הוא משהו שרואים רק בטלוויזיה, אך עניים יש גם באשכול. יותר מ-70 משפחות הסובלות ממצוקה כלכלית מטופלות במחלקה לשירותים חברתיים, חלקן משפחות בהן ההורים עובדים ומתפקדים, אך למרות זאת הן נזקקות לסיוע. רבות מהן מתביישות במצבן, ואפילו השכנים לא יודעים שבבית הסמוך עומד מקרר ריק • נירה דישי  

עוני הוא מושג יחסי. יוקר המחיה בארץ גורם לכך שבשנים האחרונות הצטרפו למשפחת העוני נזקקים מסוג חדש – משפחות שבהן ההורים יוצאים לעבוד מדי יום, אך בכל זאת הן לא גומרות את החודש. הן מפגרות בתשלום שכר הדירה או המשכנתא, לא משלמות באופן סדיר לקופת החולים וממעטות או נמנעות מחימום הבית בחורף כדי לחסוך בחשמל. חלקן גם לא מחזיקות מכונית משפחתית, לא קונות בגדים חדשים או נעליים לילדים, אוכלות קורנפלקס וגבינה צהובה רק באירועים מיוחדים, וכמובן גם לא יכולות לרשום את הילדים לחוגים או לקחת אותם להצגות.
זה קורה גם אצלנו, במועצה אזורית אשכול. "במועצה יש יותר מ-70 משפחות הסובלות ממצוקה כלכלית עמוקה ברמות שונות", אומרת תמר אורבך אבני, מנהלת האגף לשירותים חברתיים במועצה. "יש ביניהן משפחות שהמקרר שלהן ריק כדבר שבשגרה ויש ילדים שישנים על מזרן כי אין להם מיטה, יש כאן ילדים רעבים, במובן של היעדר ביטחון תזונתי - מושג המתייחס לא רק לרעב אלא גם לאיכות התזונה,
מי שאוכל פסטה, תפוחי אדמה ולחם כל היום הוא לא רעב אך אין לו ביטחון תזונתי".
זו תופעה חדשה אצלנו?
"באופן כללי, ניתן לומר כי משנה לשנה עולה מספר המשפחות הנזקקות והפיזור שלהן על פני יישובי המועצה. פעם לא היו בקיבוצים משפחות שזקוקות לתמיכה כלכלית, אך היום יש משפחות נזקקות כמעט בכל קיבוץ, אם כי יש לציין שלרוב מדובר בתושבים. אם בשנת 2011 היו בשטח המועצה כ-50 משפחות שנזקקו באופן קבוע לסיוע חומרי כמו מזון, תרופות, ציוד רפואי, חשבונות חשמל, שכר דירה וכדומה, בשנת 2012 מספרן עלה לכ-60 משפחות, ובשנת 2013 מספר המשפחות הנזקקות הגיע לכ-75 משפחות.
"מחלקת הרווחה במועצה מטפלת מדי שנה בכאלף  משפחות באינטנסיביות (תדירות) משתנה. מתוכן לפחות 500 תיקים שטופלו בשנתיים האחרונות נפתחו על רקע של מצוקה כלכלית, מתוכם ביותר מ-70 מקרים מדובר במצוקה כלכלית קשה".

להיות עני, להיות חריג

חווית העוני באשכול קשה במיוחד כי מדובר בסטטוס חריג. אשכול היא מועצה חזקה הממוקמת בדירוג סוציו אקונומי 7 ומרבית תושביה הם בעלי מאפיינים של מעמד הביניים. לכן, הקושי לחיות כאן ולהיות משפחה נזקקת הוא גדול יותר. כשאתה עני בשכונת מצוקה, אתה דומה לשכנים. כשאתה עני באשכול אתה שונה, חריג ומבודד.
"לחיים במחסור באשכול יש השלכות מורכבות", מדגישה תמר. "רכב, לדוגמה. להיות חסר רכב באשכול שונה מאוד מלהיות חסר רכב בבאר שבע, כי כשאחד הילדים חולה ורוצים לקחת אותו לשר"פ ואין רכב - זו חוויה של מצוקה ותלות קשה. כשלהורים אין כסף לרשום את הילד לחוג מסוים, הילד מרגיש שהוא חריג בכיתתו כי כמעט כל הילדים הולכים לחוגים אם הם רוצים בכך. בגלל החריגות משתדלים להסתיר את המצב, ולפעמים אפילו השכנים הקרובים ביותר לא יודעים כלום".
הדס אהרון סלומון, עובדת סוציאלית במועצה, מתארת: "מבחינתי, עוני מוגדר כאשר משפחה לא יכולה לספק לעצמה את הצרכים הבסיסיים – קורת גג, אוכל, תרופות, בגדים, וכאן ביישובי אשכול המרוחקים יש גם צרכים נוספים. לפעמים משפחה מחויבת להוציא את הכסף שלה על מותרות כביכול – כמו החזקת רכב או תשלום למעון. אחת המשפחות שאני מטפלת בהן לא מחזיקה מכונית, ומכיוון שבלי מכונית באשכול אי אפשר לקחת את הילדים לגן מדי בוקר - הילדים נשארים בבית והאמא לא יכולה לצאת לעבוד ולהתפרנס".

עובדים, ולא מרוויחים מספיק 

מהן הסיבות לעוני בקרב תושבי המועצה? 
"הסיבות הן שונות ומגוונות", מסבירה תמר. "יש הורים שגדלו במשפחות עם תפקוד ירוד, והם חסרים מיומנויות בסיסיות של תכנון תקציב, היערכות לעתיד, חיסכון, סדרי עדיפויות וכו'. לכך מצטרף מרכיב כבד של רגשי אשמה שמקשה על ההורים לקבוע את סדר העדיפויות המתאים. אני מציעה לכל אחד מההורים שבינינו לדמיין את עצמו אומר לילד שלו שהוא לא יכול לשלם עבור הטיול השנתי או לא יכול לקנות לו נעלי ספורט חדשות כשהישנות כבר קטנות עליו או כשהן קרועות והאצבע מציצה מקדימה. הרבה יותר קל להורה לעמוד אסרטיבי ותקיף מול הילד ולסרב לבקשותיו כשהסירוב הוא חינוכי וערכי, לעומת הורה נזקק, שחווה את עצמו כנכשל מכיוון שהוא לא מסוגל לספק לילדו את הצרכים הבסיסיים.
"רמת השתכרות נמוכה היא סיבה נוספת לעוני. למרבה הצער, הרבה מהמשפחות הזקוקות לתמיכה הן דווקא משפחות עובדות, ולפעמים אפילו שני בני הזוג עובדים. אך כאשר רמת ההשתכרות היא כ-10,000 שקלים בחודש ולזוג יש שלושה ילדים קטנים, אפשר בקלות לחשב את ההוצאות החודשיות שלהם ולהבין שעדיין חסר למשפחה כסף כדי לחיות בכבוד. קחו בחשבון כי לרוב למשפחות אלה גם אין דירה בבעלותן והן משלמות מדי חודש גם שכירות על דירה. בנוסף, לרבות מהן יש גם חובות או הסדר חובות חודשי שמכביד על ההוצאות הקבועות.
"גם היעדר ביטוח פנסיוני, המאפיין לדוגמה חלק מהחקלאים באזור, עלול לגרום למשפחה להפוך לנזקקת. פנסיונר, שעבד בחריצות רבה כל חייו אך לא היה ער למודלים הכלכליים המשתנים, עלול למצוא את עצמו בגיל מבוגר בלי עבודה ובלי פרנסה. כוחו כבר אינו כשהיה ואם אין לו פנסיה מסודרת, הוא, למעשה, הופך לאדם הזקוק לסיוע.
"גם משבר פתאומי כמו גירושין, אובדן אחד ההורים, ומחלה של ילד או הורה, יכול לגרום למשפחה מתפקדת להפוך לנזקקת. בנוסף, ישנם מקרים של אבטלה בשל חולי או מוגבלות – תושב בעל נכות פיזית ו/או נפשית, שגם מתקשה למצוא מקום עבודה שיתאים למוגבלויותיו ושיפרנס אותו בכבוד, וגם נאלץ להוציא כסף על צרכים נוספים כמו מקלחת, ניקיון הבית, בישול, ניידות וקניות", מפרטת תמר.

לוקחים אחריות

כשמשפחה מגיעה למצב כזה של מצוקה, הכתובת היא מחלקת הרווחה של המועצה. ברוב המקרים, יימצאו פתרונות כדי שבני המשפחה לא ייזרקו לרחוב וכדי שהמקרר לא יישאר ריק.
מה המועצה עושה למען משפחות כאלה?
הדס: "משפחות נזקקות יכולות לקבל סיוע בהתאם לתקנות סוציאליות של משרד הרווחה. מדובר בסל שירותים המיועד למשפחה נזקקת לצורך ביגוד, הנעלה וכו'. הסכום נקבע בהתאם לפרמטרים אישיים של ההכנסה ומספר הנפשות בכל משפחה, ולפי שיקול הדעת של העובד הסוציאלי.
"לצערנו, אם היינו נסמכים רק על מה שמשרד הרווחה נותן – לא היינו מצליחים לעזור כמו שאנחנו עוזרים היום למשפחות הפונות אלינו", מוסיפה הדס, "המועצה לוקחת אחריות על המשפחות הנזקקות שבתחומה ומתגברת באופן משמעותי את מתן העזרה, אך לא פעם המחלקה נדרשת למצוא פתרונות יצירתיים כדי לעזור למשפחה באופן מיידי. כאן, באשכול, לא פועלות עמותות כמו פתחון לב או ארגון לתת".
תמר מוסיפה: "מקורות העזרה שלנו מוגבלים, ולכן יש חשיבות רבה להתגייסות של תושבים וגורמים שונים לטובת גיוס משאבים. לצורך זה למעשה הוקמה ומוסדה קרן חרו"ב שבניהול העמותה לקידום תושבי חבל אשכול, המסייעת למשפחות במצוקה". (ראו מסגרת).
"תפקיד מרכזי של המחלקה לשירותים חברתיים הוא מניעת סיכון לילדים וסיוע בשיפור תפקוד המשפחה", אומרת תמר. "אנחנו נרתמים לעזור לילדי המשפחות במצוקה מתוך הבנה כי ככל שיכולת המשפחה לספק לעצמה צרכי קיום בסיסיים יורדת, כך גם יורד תפקוד המשפחה ואיתו עולה הסיכון לילדים. לכן, בעזרת משרד הרווחה, הרשות וקרן חרו"ב, אנו מסבסדים כיום את מעון היום עבור תינוקות ופעוטות עד גיל שלוש, שעברו ועדת פעוטות בסיכון מסיבות של הזנחה, תפקוד לקוי של ההורים והיעדר תנאי גידול נאותים. מדובר בהוצאה שנתית משתנה (לפי מספר הפעוטות) הנעה בין 250,000 ל-400,000 שקלים. כ-25 משפחות במצוקה עמוקה מקבלות שירותי טיפול רגשי (פסיכולוגי) במימון מלא של משרד הרווחה או הרשות בעלות של 250,000 שקלים בשנה. בנוסף, כ-30 ילדים מקבלים מימון מלא או משלים לקייטנות הקיץ, בזכות משאבים מהחינוך ומכספי תרומות בעלות של כ-60,000 שקלים בשנה".

חכות במקום דגים

פעילות מחלקת הרווחה במועצה לא מסתכמת רק במתן סיוע ופתרונות כספיים למשפחות במצוקה, אלא גם בהכוונה ובהדרכה נכונה כדי שהמשפחות הללו יוכלו לקחת אחריות על עצמן ולצאת ממעגל העוני והנזקקות. חלק מהמשפחות גם מקבלות ליווי של ארגון פעמונים ולומדות שיעור בהתנהלות כלכלית נכונה.
"רבים מהנזקקים מתביישים לפנות לבקשת עזרה כשאין להם כסף לשכר דירה או כשהם צריכים תרומה של מצרכי מזון", אומרת הדס. "הרבה פעמים הפונים מבקשים מאיתנו שנשים את המזון בשקיות של סופר ולא בארגזי קרטון כדי שהילדים לא יראו אותם".
"ישנם אנשים שבשל סיפור חיים קשה והיעדר מודל הורי מתפקד מתקשים להתאים את עצמם לעולם העבודה הנורמטיבי, המצריך לקום בבוקר, להגיע בזמן ולעשות מה שמבקשים מהם", מציינת תמר. "אלה המובטלים שלרוב הכי קשה לגייס כלפיהם אמפתיה, אך אלו בעצם האנשים האומללים ביותר. יכולתם להביא לשיפור במצבם היא נמוכה מאוד, הם מהווים מודל שלילי לילדיהם ועומדים נבוכים מול בני זוגם והחברה. הם מתרגלים לוותר על עצמאותם וכבודם והם חיים לפי מידת החמלה של הסביבה כלפיהם. אנו במחלקה רואים בקבוצה זו את אחת מאוכלוסיות היעד העיקריות שלנו, כשהמטרה שלנו היא לעזור לאנשים אלה לפתח את החלקים המתפקדים שלהם, להבין איך הם יכולים להשתלב בעולם העבודה, ולתת להם כלים כמו קבוצות תמיכה, הכשרה, ליווי ופיתוח מקצועי. אדם כזה, שיצליח לשבור את מעגל המצוקה, יש סיכוי סביר מאוד שגם ילדיו כבר יבחרו בדרך של תפקוד ואחריות לפרנסתם. במאמץ זה שותף מרכזי הוא ארגון 'מעברים' השייך למועצה ופועל בשיתוף פעולה הדוק עם המחלקה".

הסיפור של ד'

ד', תושבת אחד היישובים במועצה, עובדת במשרה מלאה אך למרות זאת מתקשה לפרנס את ילדיה

ד' (הפרטים המלאים שמורים במערכת), בת כמעט חמישים, היא אם חד הורית לשלושה ילדים שגרה באחד מיישובי המועצה. הבת הגדולה כבר סטודנטית ומפרנסת את עצמה, אך את שני הילדים האחרים – בן 15 ובת 13 – שחיים איתה בבית, היא מכלכלת בעצמה. בקושי רב ובאהבה גדולה.
הסיפור של ד' הוא דוגמה למצב הכלכלי העגום שמשפחה יכולה להיקלע אליו, למרות שד' עובדת במשרה מלאה ומרוויחה שכר גבוה מהממוצע – כ-6,500 שקלים ברוטו. ד' היא בחורה חרוצה שלא מפחדת מעבודה קשה. בעבר היתה בבעלותה דירה, שהיא מכרה בעקבות הגירושין. לאחר שעברה עם ילדיה להתגורר באזור היא נפצעה בעבודה ונאלצה לעבור סדרת ניתוחים. בתקופת ההחלמה הממושכת ד' הייתה מנוטרלת ולא יכלה לעבוד. ביטוח לאומי לא הכיר בבעיות הרפואיות שלה כתוצאה מתאונת העבודה ולא סייע בסכומים מספקים לה ולילדיה. הגרוש שלה לא משלם מזונות לילדים, ולכן כדי להתקיים באותן שנים היא נאלצה להשתמש בכספי הדירה שמכרה, עד שגם הם נגמרו. היא לקחה הלוואה בשוק האפור כדי שתוכל לקנות אוכל ולשלם שכר דירה, ועד היום היא מחזירה את ההלוואה והריבית – 1,300 שקלים בכל חודש.
"לאט לאט הגענו למצב הזה של המקרר הריק, למרות שחזרתי לעבוד במשרה מלאה", היא מספרת. "היום אני עובדת בעבודה פיזית מאומצת, שכלל לא מתאימה לגילי, ומרוויחה יותר משכר מינימום. אני עובדת בעבודה הזו כי אין לי הרבה ברירה. גם ככה אין הרבה אפשרויות עבודה באזור הזה.
"אחרי שמפחיתים את הכסף שהולך לפנסיה, לביטוח לאומי, להחזר חובות, לדלק, לחשמל ומים – לא נשאר הרבה לאוכל. הבעיה היא שלפי התקנות של ביטוח לאומי – אם את מרוויחה יותר מ-5,000 שקל את לא זכאית להשלמת הכנסה או להקלות אחרות. מכיוון שכבר הייתה לי דירה בעבר, אני לא זכאית גם לדיור ציבורי למימון שכר דירה. אני נופלת בין הכיסאות".
"אני קמה בארבע בבוקר, עובדת כל היום עד שעות אחר הצהריים המאוחרות, ובכל זאת חסר לי כסף בכל חודש כדי להסתדר בלי עזרה. הבוס שלי שילם עבורי על הטסט לאוטו כמחווה. הרי אי אפשר לחיות באזור הזה בלי מכונית. אני כבר לא קונה בגדים לילדים או לעצמי, מחפשת תמיד את המזון הזול ביותר ומנסה לחסוך בחשמל. כבר באמצע החודש לא נשאר לי כסף לקנות שקית חלב, והרבה פעמים אני לוקחת מפרעה מהעבודה כדי לגמור את החודש. אני מפחיתה גם בצרכים בסיסיים – כנפיים במקום עוף, לחם במקום לחמניות, לא תמיד קונה ירקות.
"זו מלחמה יומיומית. אני עובדת ולא מתעצלת. אין לי משפחה בארץ שאני יכולה להיעזר בה. אני לא חיה בחלום. הילדים הם באחריות שלי ואני חייבת לקחת את המציאות לידיים, ולעבוד, לעבוד, לעבוד. אני לא רואה דרך לצאת מזה. אני מתקרבת לגיל חמישים, ועד שהחובות שלי לשוק האפור יסתיימו – יהיו לי חובות חדשים. אין לי טענות כלפי החיים. אני רק מחכה ליום שבו לא יכעסו עלי בגלל כספים שאני חייבת, לא יתבעו אותי על שום דבר ולא ידפקו בדלת בהפתעה.
"עליתי לארץ מטעמים ציוניים, וגם הילדים שלי יעשו צבא כמו שצריך, ביחידה קרבית. אם אני מקבלת עזרה בגידול הילדים, אז אני צריכה לעשות משהו בחזרה למדינה. אני מודה למועצה על העזרה שאני מקבלת כרגע, למרות שהמקרה שלי הוא בעייתי, ואני מוכנה גם לעזור ולתת בחזרה. אני יכולה להתנדב בבית אבות או לאמץ קשיש. זו לא בושה לבקש עזרה".

קרן חרו"ב

קרן חרו"ב (חברה, רווחה ובריאות) נמצאת בניהול העמותה לקידום תושבי חבל אשכול (ע"ר) ומסייעת למשפחות במצוקה לאחר שמוצו כל האפשרויות האחרות.
אל הקרן מופנות מדי חודש בקשות למימון צרכים חיוניים בסכומים מצטברים של 10,000-15,000 שקלים לחודש. הקרן מסייעת ברכישת מזון, בציוד רפואי ותרופות, בתשלום חשבון חשמל (לרוב לפני ניתוק) ועוד. בחשבון פשוט מדובר על כ-150,000 שקלים בשנה שעל הקרן לגייס כדי לעמוד בצרכים. בנוסף, הקרן מסייעת לקשישים המתקשים לשלם את דמי ההשתתפות של מרכז היום לקשיש.
הפנייה לקרן חרו"ב נעשית דרך המחלקה לשירותים חברתיים, שהיא  הגוף המפנה לקרן את הפניות.
בפסח מארגנת קרן חרוב יחד עם המחלקה לשירותים חברתיים 'קמחא דפסחא' - סל מוצרים שנאסף מתרומות, כדי שהמשפחות הנזקקות לא יחושו במצוקה בתקופת החגים ולא יסבו לשולחן ריק.
תושבי אשכול המעוניינים לעזור יכולים לתרום סכומי כסף, חבילות מזון או תלושי שי בתקופות החגים ובכלל. לתרומות ניתן ליצור קשר עם מיה בונה: 052-8664389. התרומה מוכרת במס.