יום חמישי, 23 ביולי 2015

רסיסים מהחיים

סטריאוטיפים, כסף, בגדים, קסאמים, חרמות, הפרעות אכילה, אלכוהול ואלימות. אלו חלק מהנושאים שבהם עסקה אופרת הרוק המקורית רסיסים - הפקת ענק משותפת של גופים רבים במועצה, שנכתבה על ידי בני נוער שלנו, שגם שיחקו, שרו ורקדו. הקהל יצא נפעם.

כ-300 איש, רובם תושבי המועצה האזורית אשכול,  הגיעו ב-18.6 לבמה המושקעת שנבנתה בבריכה  בקיבוץ בצאלים כדי לצפות באופרת הרוק המקורית "רסיסים" מבית היוצר של תיאטרון השפם, שאותה כתבו, הלחינו והפיקו כמאה (!) בני נוער בבימויו של יעקב אמסלם (יבול). בסיום המופע הקהל נותר פעור פה ועם התחושה החזקה שאכן יש לנו כאן תרבות מקומית, חיה ויוצרת. 
ההפקה היא פרי שיתוף פעולה של גופים רבים במועצה - האגף לשירותים חברתיים, מדור נוער, הנגנים מ'הבית הירוק', בית הספר התיכון 'נופי הבשור' והאולפן למחול. יעקב, שמאחוריו כבר הפקות רבות, מספר: "זה היה תהליך ארוך של עבודה בכמה מישורים, עם חיבור של הטקסט, השחקנים, להקת הנגנים, הרקדנים והתפאורה. הכל פתאום התחיל ונהיה חי וקיים במקשה אחת. נוצר משהו בועט ומעניין".

"ילדי הטראומה"
עבור צופים רבים, עלילת האופרה לא היתה פשוטה כלל.  המחזה עסק במגוון רחב של נושאים המעסיקים את הנוער של ימינו ונגע בקשיים רבים שאיתם הם נאלצים להתמודד, בחברה שקוטלת ורומסת ילדים. אחד הנושאים שבהם עסקה ההצגה הוא התמודדות הנוער בעוטף עזה עם המצב הביטחוני של היום. "ילדי הטראומה", כפי שכונו במחזה, הם לא מסכנים, אך בהחלט מצולקים. 
סצנה אחת, קשה לצפייה, הציגה שיחה בין אם לבתה, ילדה בגן שלא מסכימה לאכול מפני הפחד להשמין ובשל כך להיות מוחרמת. האימא מפצירה בילדה ומתחננת בפניה שתאכל. 
אותה הסצנה הובילה לשיר "הסטריאוטיפים", שמדבר בין היתר גם על אנורקסיה, כסף ולבוש.
סצנה נוספת הציגה שיחה מגוונת בדעות של בני הנוער על המצב הביטחוני בארץ ועל הערבים שחיים לצדנו, ובנוסף הוצגה סצנה לא תלושה ממציאות ימינו שעסקה בנער, שיכור ככל הנראה, הדוקר את שכנו למוות, לאחר שזה ביקש בנימוס אם אפשר להנמיך את המוזיקה ולהיות בשקט.    
יעקב, תכנים רבים היו מאוד נוקבים וקשים לצפייה. 
"נכון. לא באנו עם אג'נדה מסוימת, המטרה היתה לשקף את הלך הרוח של הנערים. הבסיס זה דברים שהם כתבו. בחרנו בסגנון אופרת רוק, כי שם זה המקום שאין עלילה עם סוף ברור, אלא רסיסים של רעיונות ומחשבות. בחרנו לגעת במגוון רחב של נושאים ומחלוקות בחברת הנערים. החשש היה איך הקהל יגיב. תמיד מצפים מבני נוער להציג סיפור ועלילה עם מסרים ועם קו סיפורי ברור וחינוכי. עם זאת, עסקנו בכך שלא חייבים תשובות לכל דבר ועניין. הנוער בהחלט הביא משהו חדש ושונה".

"לא היה אגו"
כשאני שואל את יעקב איך רוקמים שיתוף פעולה פורה בין יוצרים שונים עם רעיונות כה רבים, הוא אומר שזה אף פעם לא דבר פשוט, אבל למזלם האגו נשאר בבית. "עבדנו מסודר והחלטנו שתחילה  כל אחד יעבוד עם הקבוצה שלו. לא היה עניין של אגו בעבודה. אנו יוצרים שמכירים אחד את השני משיתופי פעולה שונים וזה עבד לטובתנו". 
ואיך היתה העבודה עם הנוער?
"בהתחלה היה פחד שקבוצה אחת תהיה דומיננטית יותר מהשנייה, אבל היה שיתוף פעולה נהדר והתוכן השתלב בצורה טובה".





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה