יום שני, 14 במרץ 2016

אין דין ואין דן

אוטובוסים שמאחרים, מודיעין שלא עונה וקווים שפשוט לא מגיעים - כל אלו הם מנת חלקם של הנוסעים בתחבורה הציבורית באשכול ובכל צפון הנגב, מאז החליפה "דן בדרום" את "אגד תעבורה". "אנחנו תקועים בבית. אי אפשר להגיע לעבודה, לנסוע לקניות או לסידורים. משרד התחבורה הפקיר אותנו" • תם פרחי

בתום פתיחות חגיגיות והרמות כוסית, הקדמות והכנות, הצהרות והבטחות - סוף סוף זה קרה: ב־12.2 סיימה "אגד תעבורה" לספק שירותי תחבורה ציבורית באזור צפון הנגב וחברת "דן בדרום" אחזה במושכות במקומה ויצאה לדרך. או לפחות התכוונה לצאת לדרך. בפועל – היא תקועה בתחנה.
שבועיים עברו מיום החילוף והברדק חוגג: לוחות זמנים מוטעים ומטעים, אוטובוסים מבוששים לבוא, נהגים מבולבלים, מוקדים טלפוניים קורסים ומעל לכל – נוסעים זועמים ומתוסכלים ששגרת יומם השתבשה לחלוטין. ברוכים הבאים לחֶלֶם מודל 2016. 
כבר קרוב לשנה ששני אפרים (נירים) נוסעת לעבודתה בבארי באוטובוס של 5:30 בבוקר. כשנודע לה שחברת "דן בדרום" עומדת להחליף את "אגד תעבורה" במתן שירותי התחבורה הציבורית באשכול, היא ווידאה באתר החברה שהקווים הרלוונטיים לה ימשיכו לפעול כסדרם. לכן התפלאה לגלות ביום הראשון בו החלה "דן בדרום" לפעול כי האוטובוס שלה לא הגיע לתחנה, וכך גם בכל הבקרים שבאו בעקבותיו. שני קיוותה שמדובר באי־סדרים שייפתרו במהרה, ובינתיים נסעה לעבודה בטרמפים. כעבור ארבעה ימים התייאשה והודיעה למעבידיה שהיא מתקשה להגיע לעבודה, אך הם ענו לה שהיא מוכרחה לבוא, אפילו תצטרך "לרכוב לעבודה על סוס ועגלה". כעבור כמה ימים של איחורים בלתי פוסקים, היא נאלצה להתפטר ולעזוב את מקום עבודתה.

אם אינכם צרכנים נאמנים של התחבורה הציבורית אתם עלולים להטיל ספק באמינות הסיפור הזה או להקל בו בראש. אך כל מי שאין לו רכב פרטי והאוטובוסים של "דן בדרום" הם הקשר העיקרי שלו לעולם החיצון, מבין בדיוק על מה שני מדברת. מבין וגם זועם על המחדל הזה, שגם ותיקי המועצה מתקשים לזכור כדוגמתו.
אמפולה מורדוך (עין הבשור) היא משתמשת קבועה בשירותי התחבורה הציבורית באזור וגם היא תקועה בבית כבר שבועיים: "לא יכולה לצאת לעיר, לא לסופר ואפילו לא למרפאה. באזור שלנו גם אי אפשר לתפוס מונית מתי שרוצים, ויש גבול למספר הפעמים שאפשר לבקש טובות מחברים. ומילא אני, אני מכירה כאן אנשים, אבל מה לגבי עובדים זרים למשל שאין להם ממי לבקש עזרה?".
בדומה לשני, גם אמפולה התמודדה בשבועיים האחרונים עם הרבה תקריות מרגיזות; אחת מהן מקוממת במיוחד: "הבן שלי לומד נהיגה באופקים, אבל האוטובוסים לשם פשוט לא מופיעים. באחד הימים הוא הצליח להגיע לאופקים עם הסעה מבית הספר, אבל הבעיה הייתה בחזרה. הוא חיכה שלוש שעות לאוטובוס וב־20:00 בערב החליט לחזור הביתה במונית שעלתה לו 120 שקל".
הבלגן ב"דן" לא פסח גם על יישובי פתחת שלום. אורן חזן (יתד) הוא לוחם שמשרת בצפון הארץ. ביום ראשון האחרון הוא חיכה לאוטובוס האמור לצאת מיתד ב־6:30 ולהגיע למועצה ב־7:00. רק כעבור 35 דקות בא האוטובוס ליתד, וכשהגיע למועצה כבר יצאו לדרכם האוטובוסים לתל־אביב: "אני חייל – אם אומרים לי להיות ב־10:00 בקריית שמונה ואני מגיע ב־12:00, אני מקבל עונש. וזה לא רק האיחורים המטורפים, אלא גם הנהגים שאין להם מושג באלה תחנות הם צריכים לעצור וכמה כסף הם צריכים לגבות על הנסיעה. במקום שהם יסבירו לנוסעים כמה הם צריכים לשלם, הנהגים שואלים אותנו כמה עולה הנסיעה".
וזה עוד לא הכול. אביבית שוורץ ג'ון, המפעילה את אתר האינטרנט של בארי, ביקשה לעדכן את לוחות הזמנים של האוטובוסים החדשים באתר הקיבוץ, אך גילתה להפתעתה שבכל אחד מהאתרים (אתר "דן בדרום", אתר המועצה ואתר משרד התחבורה) מופיע לוח זמנים אחר. בנוסף, שלא כבעבר, מרבית האוטובוסים עוצרים במסעף ולא נכנסים לקיבוץ. אפילו האוטובוס האחרון, העוצר בבארי ב־21:45 לא מכניס את התושבים פנימה – "זה בלתי סביר בכל מקרה ועל אחת כמה וכמה במציאות ביטחונית כמו שלנו". וכמו במקרים האחרים, כך גם הפעם – כל קשר בין הפרסום לבין המציאות, בין ההבטחות הגדולות ליישומן בפועל – מקרי בהחלט. לדעת אביבית: "לא מדובר כאן רק בבלבול של התחלה, אלא באי־אמירת אמת בפרסום. ואם יש אמת בפרסום, אז לא רק שלא צפויה הטבה בשירותים, אלא להיפך – התחבורה הציבורית באזור תורע משמעותית".  

אין עונים

צרכני התחבורה הציבורית הזועמים ניסו לפנות למוקד הטלפוני של "דן בדרום", אך שם לא עונים אף פעם. חברת "דן" – ש"דן בדרום" היא חברת בת שלה - מתנערת מהמחדל וטוענת ש"זה לא אנחנו, זה הם", וגם משרד התחבורה לא מזדרז להושיע.
בצר להם פנו רבים מהנוסעים באשכול למועצה וביקשו שתפתור את הבעיה. המועצה דרשה וגם קיבלה תגבור של מיניבוסים מ"דן בדרום" והזדרזה להשמיש אוטובוסים משלה כדי לסייע באיסוף התושבים אל המועצה ובפיזור ליישובים. במקביל נמצא ראש המועצה גדי ירקוני בקשר הדוק עם נציגי חברות "דן" ו"דן בדרום" ועם משרד התחבורה בניסיון לפתור את המשבר. 
ואם צרת רבים היא אכן חצי נחמה – כדאי לדעת שהליקויים החמורים בתחבורה הציבורית הם בכל צפון הנגב - מאשקלון עד קריית גת, דרך אופקים, שדרות ונתיבות. בשבוע שעבר הודיע משרד התחבורה כי אם שירותי התחבורה לא יוסדרו במלואם עד בוקר יום רביעי ה־24.2, הוא יבטל את הזיכיון של "דן בדרום". בינתיים "דן בדרום" עדיין איתנו, וגם אם בסופו של דבר הליקויים יתוקנו, את הזלזול בכבודם של התושבים ואת עוגמת הנפש שנגרמה להם יהיה קשה הרבה יותר לתקן.

תגובת המועצה

"דן בדרום" זכתה במכרז של משרד התחבורה להפעלת מערך התחבורה הציבורית בנגב ולמועצה אין ולא היתה כל מעורבות במכרז. 
טרם כניסת המערך החדש הוצג לרשויות המקומיות ולמשרד התחבורה מצג שווא לגבי ההיערכות של "דן בדרום" להפעלת התחבורה הציבורית. מתקוות והבטחות לשיפור ושדרוג משמעותי בתחבורה הציבורית, התמודדנו עם קריסה של מערך התחבורה הציבורית, כמעט בכל אזור הדרום. 
המועצה נמצאת בקשר אינטנסיבי עם הגורמים האחראים     במשרד התחבורה ובהנהלת "דן בדרום" בדרישה נחרצת למתן פתרון מיידי למשבר והסדרת כל הליקויים. "דן בדרום" שלחה למועצה צוות שטח כדי לטפל בתקלות ובליקויים. 
יש לדווח על תקלות ושיבושים למוקד דן בדרום  5467*.
ניתן גם לדווח על התקלות  למוקד המועצה (08-9966333) והן יעברו לגורמים האחראים ב"דן בדרום".

תגובת "דן בדרום"

דן בדרום הכפילה את תדירות הקווים ומפעילה מערך נסיעות בהיקף של פי חמישה מהמרחקים שהיו עד כה. מדובר במהלך מורכב שקורות בו תקלות לוגיסטיות, אך אנו פועלים במלוא היכולת על מנת לתקנן.
החברה מפעילה קווי אוטובוסים ב־160 יישובים ברחבי הנגב הצפוני, תוך הוספת 100 ישובים אליהם לא נכנסו עד כה קווי תחבורה ציבורית. מטבע הדברים שינוי זה כרוך באתגרים רבים, ואנו מתנצלים על כל פגיעה בנוסעים בשל כך. אנו צופים כי בתוך שבועות בודדים המצב יתייצב, ומבטיחים כי תושבי הנגב הצפוני יזכו לתחבורה ציבורית יעילה, נעימה ומשתלמת. המוקד הטלפוני זמין באופן מלא החל מיום שישי האחרון.


דעה מקומית -אביבית שוורץ ג'ון, בארי רק הכסף מדבר 

רוח רעה נושבת מכניסתה של "דן בדרום" כמחליפתה של "אגד תעבורה" כמפעילת התחבורה הציבורית בדרום, רוח שמביאה אתה את ניחוחות הקפיטליזם הניאו ליברלי המכונה חזירי. כאן, באזור החקלאי הצומח דווקא תחת איום ביטחוני אנחנו מרגישים תנופת פיתוח וסולידריות, רחוקים מהפער הגדל בין עשירים ועניים ומבחר רעות חולות כירידת ערך האדם וזכויותיו. 
אך בן לילה התברר שטעינו. קמנו לעולם שהמרכיבים בו יוצרים סלט מוכר: חברות גדולות ואגרסיביות שנראה כי כל מעייניהן רק ברווחים ואינן טורחות לדווח אמת, רגולטרים (מוסדות מפקחים) שלא תפקדו עד עתה ולא הציבו לפניהן מעצורים, ובני אדם שערכם אינו נחשב לעומת ערך הרווח שכביכול הוא הנעלה ביותר. 
נראה כי בתכנון הקווים על ידי "דן בדרום" צליל הקופה הוא שקובע. קווים מהירים בוודאי זולים יותר ואי כניסה ליישובים חוסכת כסף. לא נחשבת זכות האדם לנוע בתחבורה ציבורית ממקום למקום ולהגיע בשעות סבירות ובביטחון. בעיניי, הפגיעה בערך האדם במקרה הזה גדולה יותר מאשר הפגיעה בו במצבי הביטחון. תחבורה ציבורית בחברה מודרנית היא זכות בסיסית.  
לא ברור לאן יוביל אותנו המחדל הזה של "דן בדרום". אנחנו לא בצד המנצח ברוב התרחישים. בכל מקרה, אני מאמינה שהדרך שלנו, הצרכנים, היא לא לוותר, לעמוד על זכויותינו ולא להסס לתבוע אם נפגענו. 



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה