יום רביעי, 25 במאי 2016

לא מפקיר פצועים בשטח

ביחידים, בקבוצות, על חוף הים, ביער או במרחבי הנגב. אחרי שחווה על בשרו ועל נפשו את תחושת ההגנה שהם מקנים, יוצא שי קוזלובסקי לטבע עם הקרוואנים שלו ולוקח איתו הלומי קרב נוספים. עכשיו הוא מגייס כסף לפרויקט בהד סטארט, במטרה לצאת לשטח אחת לחודש ולתת לאנשים הסובלים מפוסט טראומה ביטחונית את מנת האוויר שהם כל כך זקוקים לה • יובל רויטמן


50 אלף שקל. זה הסכום שרוצה שי קוזלובסקי (מושב ישע) לגייס בפרויקט הד סטארט שהושק לפני כשבוע וחצי בשם "לא מפקירים פצועים בשטח". המטרה - לממן יציאות לשטח בסופי שבוע עם הלומי קרב. האמצעי - קרוואנים נגררים, שלוש במספר, ועוד עגלת קמפינג, שיכולים ביחד להכיל עד 21 איש. המועד - כמה שיותר מהר, עדיף אתמול בבוקר.

מקום מפלט

שלושת הקרוואנים שעומדים בחצר ביתו בישע לבנים ומפתים ומעוררים חשק עז להתנתק מהשגרה הדוחקת ולצאת לטבע. את הראשון ביניהם, הקטן, קיבל שי מאביו לפני כשנתיים. בנו השביעי של שי, איתמר, חולה בהמופיליה - חסר לו הנוגדן שאחראי על קרישת הדם וכל מכה קטנה עלולה להיגמר באסון. "אם יש לו פצע אז אני מזריק לו פעמיים ביום, השגרה זה שלוש-ארבע פעמים בשבוע". מעט אחרי הלידה עבר איתמר ניתוח. לאחר שכל שעות היום היה צמוד למיטת בנו, הקרוואן שימש לשי מקום לשים ראש, מקום להיות לבד בשקט - מקום מפלט. "שם הרומן שלי עם הקרוואנים התחיל. אחרי זה לקחתי הלוואות וקניתי את השניים הגדולים ואת עגלת הקמפינג".

צא מההלם

המחלה הקשה של איתמר תפסה את שי בתקופת שפל בחייו. במהלך שירותו הצבאי כקצין הנדסה, הן ביהודה ושומרון והן ברצועת עזה, הוא טיפל בפצועים רבים ולצערו אף חזה במקרי מוות לא מעטים. "כשאיתמר נולד החזקתי בחבל הטבור שלו ביד ואז נזכרתי שבפעם האחרונה שאחזתי באיבר חי היה ביום שהחזקתי את הלב של רוני יחיא, שמת לי בידיים אחרי שחטף רסיס קסאם במכללת ספיר".
"רוני הפך להיות יקיר מתיי", מספר שי ברעד. "אבל היו עוד אירועים - מחבל מתאבד באוטובוס בצומת פת, הייתי קצין הגמ"ר בעציון בתקופת חומת מגן, הגעתי לתאונות דרכים ולאירועי פח"ע. יצא לי להיות בחילוץ של תינוק חי ממכונית, חצי שעה אחרי שהוצאנו את הגופות של ההורים שלו. דבורה פרידמן ליד אפרת שחטפה כדור של קלצ'ניקוב בראש. שלומית כץ שמתה מקסאם פה במושב. ראיתי אבק, רצתי, הגעתי אליה, הבן שלה עמד בצד וצרח. בדקתי דופק ולא היה כלום. נתקלתי בעשרות מתים".
עשרות המתים והמבצעים הרבים השפיעו נפשית על שי. הוא השתחרר מהצבא בפרופיל 21 וכיום הוא מקבל פנסיה רפואית. לאחרונה, אחרי תהליך ארוך ומייגע - "ויה דולורוזה" לדבריו - משרד הביטחון הכיר בו כנפגע 'פוסט טראומה הלם קרב' והוא מקבל קצבה חודשית. ובנוסף יש לו אישור לקנאביס רפואי. ביחד, כל החבילה
מחזיקה אותו עם הראש מעל המים. "היום אני במצב טוב, אחרי תהליך של שבע שנים שירקתי דם. ישנם הלומי קרב צעירים שאין להם כלום".

הרבה יותר מחתיכת קרטון

הקרוואנים הם עסק לכל דבר, ושי מעיד שבפסטיבל אינדינגב ובמהלך פסטיבל דרום אדום התפוסה הייתה מלאה. בעודנו מדברים הוא נאלץ לדחות לקוח שהתקשר והתעניין לשכור קרוואן בתקופת חול המועד, שתפוסה כולה. אך ההכנסות מהעסק עדיין לא מספיקות על מנת לממן את פרויקט הלומי הקרב, שנעשה בהתנדבות מלאה מצדו של שי וללא תשלום מצד המשתתפים, ולשם כך הוא החליט לצאת בפרויקט לגיוס הכספים בהד סטארט.
"עשיתי פיילוט לפני כשלושה חודשים. לקחנו קבוצה ויצאנו, זה עקף את הציפיות, היינו כעשרה חבר'ה בסך הכול. כולם הלומי קרב. היינו ברעים, בכלניות, אחלה נוף. היה מעולה. היום אני עושה יציאות עם בודדים, לפחות פעמיים בחודש. הרעיון שלי, שבשבילו אני מגייס את הכסף, הוא לצאת אחת לחודש לשתי לילות בשטח עם קבוצה של 10-20 הלומי קרב. האינטראקציה שנוצרת ביציאות האלה היא מטורפת. זה מאוד עוזר לאנשים. הם נמצאים עם אנשים שעברו דברים דומים, יש להם את חתיכת הקרטון להיכנס אליה ולהסתגר. זה עושה פלאים. עד היום כבר פנו אליי בערך 200 אנשים, חלקם הלומי קרב וחלק אפילו משפחה - אימהות ואחים".

קישור לעמוד הפרויקט בהדסטארט:

http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=18842 

יום חמישי, 5 במאי 2016

תקועים בשוליים

עדכון עדכון עדכון 

 המאבק הצליח – מעבר ארז ייפתח 

העיתון שלנו ירד לדפוס ב-1 במאי, וכבר באותו יום חלו התפתחויות בעניין הכביש. ביום שני הודיע שר הביטחון כי מעבר ארז ייפתח למעבר סחורות לרצועת עזה - כפי שדרשו תושבי המועצה וראש המועצה. "נראה כי המטרה הושגה", אמרו במטה המאבק על כביש 232, "לאורך כל הדרך מטרת המאבק שלנו הייתה פתיחת מעבר סחורות נוסף לעזה, ונראה כי הצלחנו. כמובן שנעקוב אחר לוחות הזמנים של פתיחת מעבר ארז ואחר כמות המשאיות שעוברות דרכו, כדי לוודא שהצו אכן מהווה את הפתרון המובטח". "אלו חדשות מעולות", אמר ראש המועצה גדי ירקוני, "פתיחת מעבר ארז תקל משמעותית על התנועה בכביש 232. הוכחנו שיחד אנחנו עוצמתיים ויכולים להניע מהלכים משמעותיים". יום לפני הודעתו של שר הביטחון התבשרנו כי הגבלת שעות הנסיעה של המשאיות, שהיתה אמורה להיכנס לתוקף ביום שלמחרת, נדחתה בהחלטת בית המשפט. מועצת המובילים ונהגי המשאיות עתרו לבית המשפט המחוזי בירושלים, וזה דחה את יישום ההוראה האוסרת על נסיעת המשאיות בין 7 ל-9 ובין שלוש לחמש עד סוף הדיון בעתירה. כעת נשאר לראות מה יחליט בית המשפט, על רקע ההחלטה לפתוח את מעבר ארז.   


כביש 232 גבה בשבוע שעבר קורבן נוסף, כשנעמה חדד מבארי נהרגה בתאונת דרכים עם משאית ביציאה מהקיבוץ. ההגבלה על תנועת המשאיות תיכנס לתוקף השבוע, אך במועצה חוששים שתביא עמה יותר נזק מתועלת • נגה גדג'

עוד לא עבר חודש מאז שכתבנו פה על המאבק נגד תנועת המשאיות בכביש 232, ולמרבה הצער התגשמו התחזיות הקודרות שמהן חששנו. נעמה חדד מבארי נהרגה בשבוע שעבר בתאונת דרכים עם משאית, סמוך לקיבוץ.
התאונה אירעה ביום ראשון ה-24.4 בשעות הבוקר, בצומת הכניסה לבארי, כאשר נעמה ובעלה מאיר ביקשו לצאת מהקיבוץ אל כביש 232 והתנגשו במשאית עמוסה שהייתה בדרכה דרומה למעבר כרם שלום. נעמה נהרגה במקום ומאיר נפצע קל ופונה לבית החולים סורוקה. נהג המשאית נבדק במקום התאונה ולא נזקק לפינוי. למקום הגיעו מיד בוחני תנועה שאספו ממצאים בשטח, וגם מפקדת מחוז דרום של משטרת התנועה נכחה במקום.
התאונה הטרגית הסעירה את הרוחות באשכול. הצער והעצב נמהלו בכעס ובזעם - הרי תושבי המועצה התריעו, שוב ושוב, על המצב בכביש, חזרו ואמרו שיש לפעול בדחיפות כדי למנוע את הקורבן הבא, ונראה כי איש אינו שומע. אדישותה של הממשלה הביאה לאובדן חיים.
"התרחיש הטרגי שממנו חששנו התממש", אמר ראש המועצה גדי ירקוני, "כביש 232 מהווה סכנת חיים". 
"כולנו ידענו שקורבן נוסף של המשאיות הוא רק עניין של זמן", אומר תומי קלפאוך ממטה מאבק תושבי אשכול במשאיות. "לצערנו את אשר יגורנו בא לנו. נמשיך להיאבק עד שמשרד הביטחון יפתח את מעבר ארז להכנסת סחורות לרצועה, והמשאיות יפסיקו לעבור דרך הכביש שלנו. אנחנו מארגנים כרגע שיירה נוספת שתעכב את תנועת המשאיות בדרך למעבר, וקוראים לכל תושבי המועצה להצטרף אלינו. אפשר להתעדכן בפעולות שלנו בפייסבוק 'הקרב על הכביש', כי רק ביחד נוכל להפסיק את הטירוף הזה'".

מישהו אמר חלם?

באמצע החודש החולף התבשרו תושבי אשכול כי ההגבלה על תנועת המשאיות בכביש 232 תיכנס לתוקפה ב-2 במאי. שר התחבורה ישראל כץ הודיע כי תיאסר נסיעת משאיות שמשקלן מעל 12 טון בשעות 7:00-9:00 ו-17:00-15:00, בכל הצירים המרכזיים לרצועת עזה: מצומת בית קמה במזרח, שער הנגב בצפון וצאלים בדרום.
תושבי אשכול בירכו תחילה על ההחלטה, אך כעבור זמן קצר התברר שבניגוד להודעתו הראשונה של השר - לפיה ההגבלה תחול רק על משאיות המובילות סחורה למעבר כרם שלום - ההוראה הרשמית של שר התחבורה תחול גם על המשאיות שמשמשות את תושבי האזור (אך לא על כלי רכב צבאיים).
נראה אם כך ששר התחבורה רצה לברך ויצא מקלל, שהרי לא יעלה על הדעת שהמועצה תהיה נצורה במשך ארבע שעות מדי יום. חלק גדול מפרנסת תושבי המועצה תלוי במשאיות המובילות סחורה חקלאית. אם לא יוחרגו מההגבלה המשאיות שלנו תיפגע פרנסת החקלאים והיצרנים במועצה, שלא לדבר על שגרת החיים של התושבים שתימנע מהם אספקה של סחורות, ציוד או אפילו לחם וחלב. התוצאה תהיה שאת המחיר של הכנסת הסחורות לעזה ישלמו - שוב - תושבי אשכול.
"זה לא הגיוני שסוגרים לנו את הפרנסה", אומר שלמה מלכה, בעל משאית ממושב עין הבשור, "למה שלא יפתחו את המסוף בלילה? ההגבלה הזו נועדה רק לסתום לנו את הפה". 
"ההגבלה היא בבחינת 'לשפוך את התינוק עם המים', אומר מנכ"ל יח"מ דרור תנורי, "לא נוכל לעבוד בצורה כזו. צריך להחריג מההגבלה משאיות של מגדלים מאשכול ולא - ייגרם לנו נזק עצום". 
"אם הצו לא ישונה אז אין לו טעם", אומר ראש המועצה גדי ירקוני, שפנה בבקשה למשרד התחבורה להחריג את המשאיות החקלאיות מהצו. משרד התחבורה הסכים עם גדי, שהרי מטרת ההגבלה אינה לפגוע בתושבי אשכול, וכעת המועצה בודקת יחד עם המשרד פתרונות אפשריים. ייתכן כי יחולקו מדבקות למשאיות המשמשות את תושבי האזור, או שתהיה רשימה של נהגים שמותר להם לנסוע בשעות ההגבלה.

מסוכן עוד יותר

בעיה נוספת עם הגבלת השעות היא שהיא עלולה ליצור מציאות מסוכנת עוד יותר, שכן מספר המשאיות לא יפחת והעומס בשעות המותרות יהיה גדול עוד יותר. תושבים רבים טוענים כי כתוצאה מההגבלה, דווקא בשעות שהילדים חוזרים מבתי הספר ייסעו על הכביש יותר משאיות והסכנה תגבר. "המצב החדש מפחיד אותי עוד יותר", אומרת אור חסידים מעין הבשור, "הרי כמות המשאיות לא תשתנה והן רק יידחסו לשעות מסוימות והנהגים ייכנסו לאטרף כדי להספיק או להתחמק מהשעות האסורות. מי שיימצא על הכביש בשעות המותרות - כולל ההסעות חזרה הביתה של תלמידים - יהיה חשוף עוד יותר לסכנת משאיות דוהרות".
מי שמתנגדים אף הם להגבלה הם כמובן נהגי המשאיות, ומועצת המובילים והמסיעים פנתה לשר התחבורה וליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לבטל את ההוראה, בטענה כי ההגבלה תביא לפגיעה אנושה בעסקיהם של חברות ההובלה. המובילים אף איימו כי יפנו לבג"ץ אם ההגבלה לא תבוטל. עוד טענו המובילים, כי
החניונים המוצעים לחניית המשאיות בשעות ההגבלה אינם מספיקים לכמות המשאיות הצפויה, מה שיגרום למאות משאיות לחנות בשולי הדרך באופן לא בטיחותי.  

עזרה לכולם 

נעמה חדד נולדה ב-1948 בתימן ועלתה לארץ עם משפחתה בגיל שנה. מגיל 6 עד 18 התגוררה בפנימיית "בית יעקב", שהייתה לה לבית.


באוניברסיטה למדה הוראה וחינוך, ולאחר הלימודים לימדה בבית ספר בירושלים. באוניברסיטה הכירה נעמה את מאיר והשניים נישאו. שנה לאחר נישואיהם הגיע הזוג הצעיר לבארי, שם נולדו שלושת ילדיהם.

נעמה הייתה מורה ומחנכת, ומאות מתלמידי האזור למדו אצלה לשון ותנ"ך. רבים מהם מספרים כי בזכותה הצליחו בבגרויות. "היא נלחמה שאצליח, עזרה לי מכל הלב", סיפרה עליה תלמידה לשעבר. במהלך השנים פעלה עם נוער עולה, התנדבה במסל"ן, טיפחה ילדים ממוצא אתיופי, התנדבה ב"תלם", אימצה חיילים בודדים ועזרה לכל מי שנזקק.