יום רביעי, 25 במאי 2016

לא מפקיר פצועים בשטח

ביחידים, בקבוצות, על חוף הים, ביער או במרחבי הנגב. אחרי שחווה על בשרו ועל נפשו את תחושת ההגנה שהם מקנים, יוצא שי קוזלובסקי לטבע עם הקרוואנים שלו ולוקח איתו הלומי קרב נוספים. עכשיו הוא מגייס כסף לפרויקט בהד סטארט, במטרה לצאת לשטח אחת לחודש ולתת לאנשים הסובלים מפוסט טראומה ביטחונית את מנת האוויר שהם כל כך זקוקים לה • יובל רויטמן


50 אלף שקל. זה הסכום שרוצה שי קוזלובסקי (מושב ישע) לגייס בפרויקט הד סטארט שהושק לפני כשבוע וחצי בשם "לא מפקירים פצועים בשטח". המטרה - לממן יציאות לשטח בסופי שבוע עם הלומי קרב. האמצעי - קרוואנים נגררים, שלוש במספר, ועוד עגלת קמפינג, שיכולים ביחד להכיל עד 21 איש. המועד - כמה שיותר מהר, עדיף אתמול בבוקר.

מקום מפלט

שלושת הקרוואנים שעומדים בחצר ביתו בישע לבנים ומפתים ומעוררים חשק עז להתנתק מהשגרה הדוחקת ולצאת לטבע. את הראשון ביניהם, הקטן, קיבל שי מאביו לפני כשנתיים. בנו השביעי של שי, איתמר, חולה בהמופיליה - חסר לו הנוגדן שאחראי על קרישת הדם וכל מכה קטנה עלולה להיגמר באסון. "אם יש לו פצע אז אני מזריק לו פעמיים ביום, השגרה זה שלוש-ארבע פעמים בשבוע". מעט אחרי הלידה עבר איתמר ניתוח. לאחר שכל שעות היום היה צמוד למיטת בנו, הקרוואן שימש לשי מקום לשים ראש, מקום להיות לבד בשקט - מקום מפלט. "שם הרומן שלי עם הקרוואנים התחיל. אחרי זה לקחתי הלוואות וקניתי את השניים הגדולים ואת עגלת הקמפינג".

צא מההלם

המחלה הקשה של איתמר תפסה את שי בתקופת שפל בחייו. במהלך שירותו הצבאי כקצין הנדסה, הן ביהודה ושומרון והן ברצועת עזה, הוא טיפל בפצועים רבים ולצערו אף חזה במקרי מוות לא מעטים. "כשאיתמר נולד החזקתי בחבל הטבור שלו ביד ואז נזכרתי שבפעם האחרונה שאחזתי באיבר חי היה ביום שהחזקתי את הלב של רוני יחיא, שמת לי בידיים אחרי שחטף רסיס קסאם במכללת ספיר".
"רוני הפך להיות יקיר מתיי", מספר שי ברעד. "אבל היו עוד אירועים - מחבל מתאבד באוטובוס בצומת פת, הייתי קצין הגמ"ר בעציון בתקופת חומת מגן, הגעתי לתאונות דרכים ולאירועי פח"ע. יצא לי להיות בחילוץ של תינוק חי ממכונית, חצי שעה אחרי שהוצאנו את הגופות של ההורים שלו. דבורה פרידמן ליד אפרת שחטפה כדור של קלצ'ניקוב בראש. שלומית כץ שמתה מקסאם פה במושב. ראיתי אבק, רצתי, הגעתי אליה, הבן שלה עמד בצד וצרח. בדקתי דופק ולא היה כלום. נתקלתי בעשרות מתים".
עשרות המתים והמבצעים הרבים השפיעו נפשית על שי. הוא השתחרר מהצבא בפרופיל 21 וכיום הוא מקבל פנסיה רפואית. לאחרונה, אחרי תהליך ארוך ומייגע - "ויה דולורוזה" לדבריו - משרד הביטחון הכיר בו כנפגע 'פוסט טראומה הלם קרב' והוא מקבל קצבה חודשית. ובנוסף יש לו אישור לקנאביס רפואי. ביחד, כל החבילה
מחזיקה אותו עם הראש מעל המים. "היום אני במצב טוב, אחרי תהליך של שבע שנים שירקתי דם. ישנם הלומי קרב צעירים שאין להם כלום".

הרבה יותר מחתיכת קרטון

הקרוואנים הם עסק לכל דבר, ושי מעיד שבפסטיבל אינדינגב ובמהלך פסטיבל דרום אדום התפוסה הייתה מלאה. בעודנו מדברים הוא נאלץ לדחות לקוח שהתקשר והתעניין לשכור קרוואן בתקופת חול המועד, שתפוסה כולה. אך ההכנסות מהעסק עדיין לא מספיקות על מנת לממן את פרויקט הלומי הקרב, שנעשה בהתנדבות מלאה מצדו של שי וללא תשלום מצד המשתתפים, ולשם כך הוא החליט לצאת בפרויקט לגיוס הכספים בהד סטארט.
"עשיתי פיילוט לפני כשלושה חודשים. לקחנו קבוצה ויצאנו, זה עקף את הציפיות, היינו כעשרה חבר'ה בסך הכול. כולם הלומי קרב. היינו ברעים, בכלניות, אחלה נוף. היה מעולה. היום אני עושה יציאות עם בודדים, לפחות פעמיים בחודש. הרעיון שלי, שבשבילו אני מגייס את הכסף, הוא לצאת אחת לחודש לשתי לילות בשטח עם קבוצה של 10-20 הלומי קרב. האינטראקציה שנוצרת ביציאות האלה היא מטורפת. זה מאוד עוזר לאנשים. הם נמצאים עם אנשים שעברו דברים דומים, יש להם את חתיכת הקרטון להיכנס אליה ולהסתגר. זה עושה פלאים. עד היום כבר פנו אליי בערך 200 אנשים, חלקם הלומי קרב וחלק אפילו משפחה - אימהות ואחים".

קישור לעמוד הפרויקט בהדסטארט:

http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=18842 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה