שנה חדשה, התחלות חדשות

רן ואירנה פתחו שוק אורגני, אגם עלה לכיתה א', אביבה יצאה לפנסיה, עלמנש קיבלה כיתה כמחנכת, יאיר עלה לחטיבת הביניים, זוהר ודור הפכו להורים, גיל עברה טסט - וגיא הקטן למד ללכת. חברי מערכת 232 מביאים את הסיפורים של האנשים שבשבילם השנה החדשה, היא גם התחלה חדשה • פרויקט מיוחד 

עסק חדש

מורי נבו, מושב פריגן, סטודיו פאמפקין

מורי נבו הגיעה לאזור בשנת 2009 ומאז היא מתגוררת עם בעלה ושתי בנותיה בפריגן. לפני כשנה החליטו היא ומורן דוד, שותפה מאזור המרכז, לפתוח ביחד את סטודיו פאמפקין, או בשמו המלא: Pumpkin  Concept. Event. Video, עסק לווידאו, מיתוג והפקה. לדבריהן, העסק נפתח "מתוך אהבה גדולה לעיצוב ואסתטיקה". מורי היא עורכת וידאו ומורן היא מעצבת גרפית ויחד הן יוצרות סרטי הזמנה ו-Save the date לאירועים פרטיים ועסקיים, סרטי תדמית לעסקים, טיזרים וסרטי אינטרו שיווקיים שמטרתם לקדם עסקים בצורה דינמית בעמודי הבית של אתר העסק. לפני זמן קצר יצא העסק לאוויר העולם - ומאז הן עובדות במרץ ולא מפספסות אף הזדמנות להמציא את עצמן מחדש.

הורים בפעם הראשונה
זוהר ודור הררי מבארי, הורים לרון, בן חצי שנה: "אין אהבה גדולה מזו"

רון הררי בן חצי שנה, נולד בחודש מרץ, לזוהר ודור מקיבוץ בארי. רון מתחנך בבית התינוקות "ניצנים" שבקיבוץ. אמו זוהר, ילידת בארי, עובדת כגננת בגן אורנים שבעין הבשור לגילאי טרום חובה וחובה, אביו דור עובד כמנהל מחלקה בדפוס בארי. לקיבוץ הגיעו לפני חמש שנים. לדברי זוהר ודור, "התחושה הראשונה כהורים היא דאגה וחוסר אמונה שהייצור הקטן שמונח לידינו באמת שלנו. התברכנו במשפחה גדולה בבארי ובאזור, ואנו עטופים בהרבה עזרה ותמיכה. תחילת הדרך כמשפחה שזה עתה התרחבה - כמו כל התחלה - דרשה תקופת הסתגלות והיכרות עם החיים החדשים, אך ברגע שהתרגלנו והסתגלנו אחד לשני ולעולם ההורות, הבנו שאין אהבה, הנאה ושמחה גדולה יותר מזו".

קומונת שח"ק, נירים

"לא ציפינו לכל כך הרבה תמיכה מהמועצה"

אופק מרחובות, מתן מכפר ורדים, נעמי מת"א ויובל ממולדת - הם חברי קומונת שח"ק (שירות חברתי קיבוצי) של השומר הצעיר, שיושבת בנירים מתחילת ספטמבר. פרויקט שח"ק החל בשומר הצעיר לפני ארבע שנים במטרה לחזק את התנועה בארץ, ולאשכול הוא הגיע השנה. חברי הקומונה עובדים בקיבוצי השומר הצעיר במועצה - נירים, ניר עוז, מגן, ניר יצחק, גבולות וכרם שלום - מדריכים נוער וחונכים מדריכים צעירים. בימים אלה הם מתכוננים לטיול פתיחת שנה שיתקיים ב-18-19.10 ביער להב. "שמים פה דגש על תנועות נוער ועל החינוך הבלתי פורמאלי, לא ציפינו לכל כך הרבה תמיכה מהמועצה. אנחנו נהנים לעבוד עם הילדים ומרגישים משמעותיים מבחינה חינוכית".

אורגניה

שוק פירות וירקות אורגניים במושב ישע

רן ואירנה אבוטבול מתלמי אליהו פתחו החודש שוק אורגני במושב ישע, שפתוח בימי חמישי בין השעות 9:00-18:00. "רוב התוצרת מגיעה מהמשק שלנו וחלק אנחנו משלימים ממשקים ברחבי הארץ. יש למשל פרי הדר ממושב בית הילל ומלפפונים מהערבה". רן, חקלאי ותיק, עבר לגידולים אורגניים לפני 12 שנה ופתח את חברת 'אורגניה', שמגדלת ומשווקת בסיטונאות חקלאות אורגנית. "התחלתי בגלל שיקולים כלכליים, ונשארתי בגלל ההיבט האידיאולוגי-בריאותי-חברתי-סביבתי. זה חשוב לי גם כחקלאי וגם כאדם, שרוצה לדעת מה הוא מכניס לגוף. אנחנו משתדלים שהתוצרת תיאסף מהשדה כמה שיותר קרוב למכירה". לדבריהם, השוק נולד בגלל דרישה מקומית לרכישת מזון אורגני כאן באזור-
"באים הרבה אנשים. הגיעו אפילו מאשקלון". 

גרעין עודד אשכול

"לאנשים פה יש כבוד לחולצה הכחולה"

שמונה קומונרים התחילו בסוף אוגוסט את שנת השירות בגרעין עודד אשכול, של תנועת בני המושבים. הגרעין, שפועל במועצה זו השנה ה-34, יושב במבטחים וה'גרעינרים' מדריכים במושבי המועצה. הם מגיעים ממועצות אזוריות ברחבי הארץ. הבנות - נועה מעמק יזרעאל, נועה מגזר, יובל ממבואות חרמון, יובל מלב השרון,  ופז מברנר, והבנים - יוני מלכיש, רועי מגלבוע ואורן ממנשה."המועצה מאוד תומכת", הם מעידים. "האנשים באשכול מאוד מחוברים לתנועה ויש כבוד לחולצה הכחולה. כשאנחנו הולכים ברחוב, אנשים מתרגשים ומעריכים ומארחים אותנו בכל בית. התאהבנו באשכול ואנחנו מאוד מרוצים". הפעילות הגדולה הקרובה שאליה נערכים חברי הגרעין היא טיול ארצי בחול המועד סוכות, בתאריכים 18-21.10. 

שנה ראשונה כמחנכת

עלמנש אריני רגו’אן, בית הספר היסודי ’ניצני אשכול’: ”צריך להתחיל כל יום בחיוך”

עלמנש אריני רג’ואן, בת 29, (משמעות השם עלמנש באמהרית - את עולם) עלתה מאתיופיה ב-1992 בגיל ארבע וחצי ולמדה תואר ראשון בחינוך והתמחות בחינוך מיוחד במכללת אחווה. כיום היא מתגוררת בקיבוץ צאלים ונשואה לאביתר בן הקיבוץ. בכיתה שלה, א’3, יש 26 ”ילדים נפלאים”, היא אומרת ומוסיפה: ”חינוך של כיתה זה מאוד מרגש ומאתגר, בפרט שמדובר בכיתה א’. ה’אני מאמין’ שלי הוא שצריך להתחיל כל יום בחיוך, שתהיה אווירה נעימה בכיתה וללמד את הילדים להסתכל על העולם באופן חיובי. לחנך לערכים ולכבוד, שדרך ארץ קדמה לתורה, לאהבת הזולת ולקבלת השונה - אלו עמודי התווך שעליהם חונכתי בבית הוריי”.

גננת חדשה

אביב ארד, עין הבשור "כל יום אני לומדת משהו חדש"

בשנה שעברה סיימה אביב ארד (עין הבשור) את לימודי הגננות ואת הסטאז', והשנה היא מנהלת לראשונה גן בזכות עצמה - גן ניצן בשדה ניצן ובו 18 ילדים מגוש צוחר. אביב מחליפה את הגננת הקבועה בגן שיצאה לשנת שבתון, ומכאן שגם לה וגם לילדים זו התחלה חדשה לחלוטין. אבל לדברי אביב, "למרות החששות מתקופת ההסתגלות וההתרגשות, הייתה לנו התחלה טובה. יש בגן קבוצה מדהימה של ילדים וקיבלנו אותם בהמון אהבה". ככל שחולפים הימים מתגברת תחושת הביטחון והניסיון שמצטבר עושה את שלו: "כל יום אני לומדת משהו חדש מהילדים ומהצוות. אין אף קורס שמכשיר אותך באמת לנהל גן. את ה'מה' אפשר ללמוד ולקבל מאחרים, את ה'איך' כל גננת צריכה לגלות בעצמה".

מד"צית חדשה - תומר זק, כיסופים:

"קורס מדצ"ים נתן לי המון חשק להדריך"

בקיץ האחרון יצאה תומר זק (כיסופים) לקורס מד"צים בן 11 ימים של תנועת הנוער העובד והלומד, שהתקיים ביער כפר החורש. "זו הייתה חוויה מדהימה שנתנה לי חשק להתחיל להדריך", היא מספרת. "הימים היו עמוסים וחווייתיים - קמים בשש בבוקר והולכים לישון באחת בלילה. למדנו איך לבנות פעולה וכמה חשוב להכין אותה כמו שצריך. בנוסף למדנו הרבה על אחריות, בטיחות, גיבוש ועל המדינה. גם יצאנו לניווטים ביער ב-5 בבוקר". 

תומר תדריך את חניכי ד'-ו' מכיסופים ועין השלושה והשבוע אמורה להתקיים הפעולה הראשונה שלה - "שכבר מוכנה מזמן...".

מה יהיה בפעולה?

"זו תהיה פעולת הכר את המדריכה".

מתרגשת?

"כן…"

שיהיה בהצלחה!

שלום כיתה א' 

אגם פלד משדי אברהם, מתגעגע לחברים בגן

אגם פלד משדי אברהם עלה לכיתה א'1 של המחנכת שגית זכות, בבית הספר 'יובלי הבשור'. לדברי הוריו, רון ושריתה, אגם מאוד התרגש מהמעבר לבית הספר, אם כי לא רצה לעלות לכיתה א' משום שכל חבריו הטובים נשארו בגן. החשש העיקרי של אגם היה שלא יהיו לו חברים. בימיו הראשונים בבית הספר, קיבל אגם ליווי צמוד בכל הפסקה מאחותו רומי (בת 11), שלומדת בכיתה ו'. אך כשהכיר ילדים חדשים החל להרגיש ביטחון לצאת לחצר. אגם מאוד אוהב את חצר הגרוטאות ואת המחנכת שלו והוא הכי מתגעגע לגננת
מורן עוזיהו, ולשחק עם החברים שנשארו בגן.

משפחה חדשה באשכול

צליל ועמית ניר, קיבוץ נירים: "הספיק לנו סיור אחד כדי להבין שכך אנחנו רוצים לחיות"

צליל (30) ועמית (31) ניר הגיעו לנירים מיד מרדכי לפני כחודש, במטרה להיקלט בקיבוץ ולהפוך לחברים. צליל עובדת בחינוך הבלתי פורמאלי בכרם שלום, ועמית עובד ככלכלן וגזבר בחברת בנייה. לדברי עמית, "הספיק לנו סיור אחד בנירים כדי להבין שאופי הקהילה מתאים לנו וכך אנו רוצים לחיות ולגדל את ילדינו בעתיד". 

לדבריהם, לא היה חשש לעבור לאשכול, שכן לגור ביד מרדכי לא שונה מבחינה ביטחונית. "התחושה היתה שנירים באמת רוצה בתוך הקהילה שלה זוגות צעירים וגם פועלת להשגת המטרה. מבחינתם זהו סוג של ציונות". השניים אומרים שעד כה הם מאוד מרוצים ורואים את נירים כבית לעתיד שלהם ושל ילדיהם.

פנסיונרית חדשה

אביבה ספאיה מתלמי אליהו: "יש חיים אחרי בי"ס"

"יצאתי הקיץ לפנסיה אחרי 35 שנה במערכת החינוך". 

אז איך ההרגשה להיות פנסיורית? 

"אני לא אוהבת המילה הזו 'פנסיונרית'. היא כבדה, זקנה. וגם לא 'גמלאית'.  אני מעדיפה את המילה 'טירונית' - גם צעירה וגם טירונית בחיים החדשים.

מה את עושה?

"יצאתי לחיות את החיים של אחרי, ולגלות שיש חיים אחרי בית ספר. חשבתי שלא יהיו לי חיים - אבל מסתבר שיש. עכשיו חזרתי מטיול של שלושה שבועות בארה"ב עם חברה. היינו בניו יורק, לאס וגאס, סן פרנסיסקו ולוס אנג'לס. תמיד אמרתי שב-1 בספטמבר, כשכולם חוזרים, אני אהיה בחו"ל - וזה מה שעשיתי".מה התוכניות? 

"אני פתוחה להצעות. אני יודעת לכתוב, לזרז דברים, להפיק. מה שבטוח – לא אשב בבית".

את נהנית? 

"בינתיים מאוד. מקווה שההנאה רק תמשיך"

צעדים ראשונים

גיא קלוש, בן 11 חודשים מעין הבשור

גיא קלוש בן 11 חודשים ממושב עין הבשור, בנם של גלית ועופר ואח של עמית בת שש וחצי ונועה בת שלוש וחצי. גיא מתחנך בגנון כלנית בקיבוץ רעים. 

את הצעד הראשון החל בגיל 10 חודשים, בסלון. ההפתעה של משפחתו היתה גדולה מעצם העובדה שלפתע נעמד. אך כשהחל לעשות את הצעד הראשון, ההתלהבות הגיעה לשיאה. מאז, מחיאות הכפיים (המוכרות לכל מי שחווה צעדים ראשונים...) מלוות את גיא בכל פעם מחדש. גלית מספרת: "ההתרגשות בבית היתה זהה להתרגשות שחווינו עם שתי אחיותיו של גיא".

שלום כיתה ז'

יאיר קליין, שדה ניצן: "ממש לא חששתי"

לאחר שסיים 6 שנים יפות ב'יובלי הבשור' עלה יאיר קליין (שדה ניצן) לכיתה ז' ונכנס בשערי 'נופי הבשור'. אולי כי עלה לחטיבה עם הרבה חברים מהיסודי ואולי כי הוא קוּל מטבעו, יאיר קיבל את המעבר בשלווה יחסית וגם ישן שנת ישרים בלילה שלפני היום הראשון בכיתה ז': "אולי קצת התרגשתי אבל ממש לא חששתי. ישנתי טוב מאוד, אבל התעוררתי ב-6:00".

אז אולי בכל זאת התרגשת?

"לא. התעוררתי ב-6:00 כי זאת השעה שהתרגלתי לקום בה ל'יובלי', אבל אל תדאגי, מהר מאוד התרגלתי לקום בשעה יותר מאוחרת". 

וליתר השינויים כבר התרגלת?

"השוני הוא בעיקר בזה שכאן אני לא מכיר את כולם. ועוד שינוי הוא שהתחלתי ללמוד ערבית, אבל כמו קודם, אני הכי אוהב את שיעור ספורט".

אם ככה אז קדימה, בריצה קלה לשיעור והרבה הצלחה בהמשך הדרך.

נהגת חדשה 

גיל אבני מאורים: "ההורים מפרגנים לי" 

גיל אבני (אורים) התחילה ללמוד נהיגה באפריל, כשהייתה בת 16.5, ובחודש יולי האחרון כבר החזיקה בידה את הרישיון הנכסף. היא אמנם נהנתה מאוד משיעורי הנהיגה, אבל ציפתה בקוצר רוח ליום שבו ייקבע לה הטסט ותוכל סוף סוף לנהוג בכוחות עצמה. ואחרי ארבעה חודשים ושני טסטים זה קרה! אז נכון, היא עוד לא נוהגת לגמרי לבד (נהגים חדשים מחויבים בנהג מלווה בשעות היום למשך 3 חודשים מיום קבלת הרישיון ובשעות הלילה למשך חצי שנה), בעיקר בליווי של אבא או אימא ("לפעמים הם קצת מלחיצים, אבל בסך הכול הם מפרגנים לי..."), אבל גם זה עוד יגיע. סעי לשלום (ובזהירות כמובן), המפתחות בפנים.

בית ראשון במולדת 

משפחת אבזגאוז: "האנשים כאן חמים ועוזרים"

אלפיה (40) ודמיטרי (43) אבזגאוז עלו לפני שנה מסן פטרבורג היישר לצאלים, במסגרת "בית ראשון במולדת". בנם קוסטה בן ה-12 מתחנך בניצני אשכול, ובתם הגדולה ולנטינה (23), תעלה בקרוב במסגרת "אולפן עבודה". לקראת העלייה, למדו עברית ובארץ המשיכו ללמוד באולפן אשכול. אלפיה מספרת ששמו לעצמם למטרה ללמוד את השפה הכי טוב שאפשר, כמפתח להצלחה בכל תהליך הקליטה. כדי לשפר את העברית התנדבה אלפיה יומיים בשבוע בעלה נגב, וכך השתלבה בעבודה כסייעת למורה בבוקר ואחר הצהריים כמדריכה ודמיטרי עובד במסגרייה בצאלים. המשפחה קיבלה בית לשנה בקיבוץ ואחרי שרכשו לעצמם חברים והרגישו בבית, הרצון היה להמשיך לגור בצאלים. אך לצערם לא היתה דירה פנויה, והם החליטו לעבור לעין הבשור. אלפיה ודמיטרי מספרים שלא תיארו לעצמם עד כמה יאהבו את ישראל. "האנשים כאן חמים ועוזרים, יש לנו חברים וקוסטה השתלב מהר בבית הספר. דמיטרי, המכונה על ידי אלפיה "רומנטיקן ציוני", מספר: "ברור היה לנו שנעלה לארץ, תמיד הרגשתי את הקשר לישראל וידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות,
וברור היה שנגיע לגור בנגב בכדי להגשים את חזונו של בן גוריון".

דיוושים ראשוניםאוראל לוי, בן 7, למד לפני שבוע לרכוב על אופניים

אוראל הגיע עם משפחתו לנירים בימי החופש הגדול. מה שהוא הבין מיד זה שקיבוץ - אוהב אופניים. 

לאן תיסע עם האופניים החדשים?
לתחנת האוטובוס לניצני אשכול.ומי לימד אותך?
אבא. 

אהבה ראשונה

שי אטון תכף בת 4 ומיתר גנילוין כבר בן 4 

שניהם מעין הבשור והם חברים מגיל שנה. עד לא מזמן היו גם יחד בגן, ועכשיו נפרדו כי כל אחד שובץ בגן אחר - מה שלא מונע מהם להיפגש אחר הצהריים בבריכה או בגן השעשועים ופשוט לאהוב להיות ביחד. אין ויכוח - אהבה ראשונה.