יום ראשון, 20 באוגוסט 2017

חוזרים הביתה

 אחרי שיפוץ והרחבה שארכו שנה וחצי, נפתח מחדש מרכז הצעירים המשודרג.
מה תמצאו שם?


"ללמוד בכפכפים" - זה המוטו של מרכז הצעירים המשופץ שנפתח במועצה בחודש האחרון. המרכז פועל באותו מקום שבו הוא פעל בגלגולו הקודם - במבנה הספרייה של ביה"ס מעלה הבשור לשעבר. במהלך השנה וחצי האחרונות הורחב ושופץ המבנה ובחודש שעבר הוא אוכלס. במקום כבר נפתח קורס פסיכומטרי שמסובסד בחציו על ידי המועצה, ולומדים בו כעשרים צעירים מאשכול. עבודות השיפוץ עלו כ-2 מיליון שקל ובמסגרתן הורחב ושודרג המרכז. השטח הבנוי עומד כעת על 450 מ"ר. הכסף גויס ממגוון מקורות, בהם - משרד רה"מ, משרד הבינוי והשיכון, מפעל הפיס, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, וכן המועצה. 

מענה לגילאי 18 עד 40

את מרכז הצעירים מנהלת עינת כהן אלישיב מישע, והוא מסופח לאגף האסטרטגי במועצה. מלבד כיתה מרווחת, ממוגנת וחכמה שבה מתקיים קורס הפסיכומטרי ויתקיימו בעתיד קורסים וסדנאות נוספים, המקום מציע אולם מופעים ששופץ והונגש לנכים וכן אגף משרדים - של מחלקת התרבות, של 'מעברים' ושל שותפות 2000.
"המרכז עוסק בהשכלה, תעסוקה, מעורבות חברתית, תרבות וצמיחה דמוגרפית", מסבירה עינת. "המקום מיועד לתושבי אשכול בגילאי 18 עד 40 - כל גיל וצרכיו: מכנס מתגייסים ומענה לחיילים משוחררים, פסיכומטרי ומתן מלגות לתואר ראשון, ועד קורסים שונים כמו צילום, אנגלית, יזמות ופתיחת עסק, ליווי בתעסוקה, הורות, הכנה ללידה ואחרי לידה וזוגיות - כאשר מרבית הקורסים ניתנים בחינם או מסובסדים. אנחנו שמים דגש רב על תרבות שמתאימה לגילאי 18-40 ובמרכז יתקיימו הופעות אקוסטיות אינטימיות, מופעי סטנד-אפ וכיתות אומן".

מרכז מורשת והנצחה

בתוך מרכז הצעירים שוכן מרכז מורשת והנצחה. מי שליוותה את תהליך התכנון והבנייה של מרכז המורשת וכן את כל פרויקט ההרחבה של מרכז הצעירים היא אושרה גבאי מדקל, שמשמשת בנוסף גם כרכזת השכלה והכשרה במקום. "יש במועצה 146 נופלים, והרעיון היה לעשות פינת הנצחה מכובדת וראויה. החדר הנוכחי שהוקצב לכך לא הספיק - ולכן הגדלנו. העבודות, שעליהן אחראי אגף ההנדסה, צפויות להסתיים בחודשים הקרובים. 

מתקנת את העולם

ליהי בר-לב שליידר מיבול עובדת בחברת תיקון עולם ומובילה כבר עשור את המחקר בחברה אודות סגולות הקנאביס הרפואי. בימים אלה היא נמצאת בעיצומו של הדוקטורט ומספרת כיצד מתאימים זן קנאביס לכל מטופל ואיך התגלגלה לחקור תחום מתפתח שמרתק את העולם כולו. 'מבצע דוקטור', כתבה שנייה בסדרה • תם פרחי


ליהי בר-לב שליידר, בת 36, נשואה פלוס 3 ממושב יבול, שבה לפני שבועיים מהכנס השנתי בנושא קנאביס רפואי שנערך בקנדה. זו השנה השנייה שבה היא מרצה בכנס, החשוב בתחומו, ומספרת על המחקר שלה. 15 הדקות שבהן עמדה על הפודיום ותיארה את הממצאים המדהימים שהניב המחקר שלה עד כה, סיכמו מסלול אקדמי מרתק בן יותר מעשור.

אז איך ומתי הכול התחיל?

"זה התחיל בתואר ראשון בפסיכולוגיה במכללת תל-חי והמשיך בתואר שני בפסיכו-ביולוגיה באוניברסיטת תל אביב. ב-2008, במהלך התואר השני, התקשר אליי המנכ"ל דאז של חברת 'תיקון עולם' – חברה לגידול ולאספקת קנאביס רפואי, הראשונה בארץ שקיבלה היתר ממשרד הבריאות לנפק קנאביס למטופלים בעלי רישיון. הוא הסביר שהם מעוניינים להקים מחלקת מחקר בחברה והציע לי לנהל אותה".





אילו אתגרים עמדו בפנייך בראשית הדרך?

"השוק היה אז מאוד ביקורתי כלפי השימוש בקנאביס למטרות רפואיות. בשנים הראשונות התרוצצתי בין כנסים רפואיים והרציתי בפני צוותים רפואיים שהיו חשדניים מאוד. האתגר הגדול ביותר היה להתמודד עם הדעות הקדומות ולמצוא רופאים שיסכימו לחקור את הנושא".   

ומתי הבשילו המאמצים האלה לכדי הדוקטורט שלך?

"לפני שנתיים יצרתי קשר עם פרופ' ויקטור נובק, מנהל המרכז לניסויים קליניים בסורוקה, שהסכים לקבל אותי למרכז כדוקטורנטית. זאת הייתה נקודת פתיחה טובה לדוקטורט שלי שבוחן את ההשפעה של קנאביס על מגוון מחלות. הדוקטורט מתבסס על נתונים של מטופלי 'תיקון עולם' לפני תחילת הטיפול ואחרי חצי שנה של טיפול. כיום מדובר בכ-8,500 מטופלים, אבל לאורך השנים היו כמובן הרבה יותר".

כיצד נוצר הקשר בין המטופלים ל'תיקון עולם'?

"כיום יש בארץ 7 חברות שמספקות קנאביס רפואי ו'תיקון עולם' היא הגדולה שבהן – שליש מהצרכנים מטופלים אצלה. הרישיון שמקבל המטופל מהיק"ר (יחידה לקנאביס רפואי) מגיע ל'תיקון עולם', אם היא החברה שנבחרה לספק את הקנאביס. אנחנו מזמינים את המטופל לעבור הדרכה שבמהלכה הוא מקבל הסבר על הצמח, על תופעות הלוואי השכיחות (יובש בפה, סחרחורות וכו') ודרכי ההתמודדות איתן. במקביל המטופל גם מוסר מידע על מחלתו, על התרופות האחרות שהוא לוקח וכו', וזה מאפשר לנו לקבוע את זן הקנאביס שמתאים לו".

איך קובעים למי מתאים איזה זן?

"כל אחד מהזנים מתאפיין בריכוזים שונים של קנבינואידים, החומרים הפעילים בקנאביס. הרקע הרפואי של המטופל והמאפיינים הספציפיים שלו לפני תחילת הטיפול מאפשרים לקבוע את הזן שיתאים לו ביותר. בפגישת ההדרכה הוא יתנסה בזן הזה בנוכחות האחות כדי שאפשר יהיה לצפות בתגובה שלו באופן מבוקר".

ומה תפקידכם אחרי שנמצא למטופל הקנאביס המתאים?

"חודש אחרי תחילת הטיפול אנחנו מתקשרים למטופל כדי לבדוק אם הוא סובל מתופעות לוואי והאם הטיפול עובד. אם יש תופעות לוואי או אם הטיפול לא אפקטיבי, אנחנו בוחנים שינוי של זן, מינון או אופן צריכה. אחרי חצי שנה המטופלים שוב ממלאים שאלון מעקב שמאפשר לנו לראות את ההשפעה ארוכת הטווח של הקנאביס. מתברר שהמינון האפקטיבי נמוך מהמינון הפסיכואקטיבי".

כלומר?

"הקנאביס משפיע על הסימפטומים של המטופל גם אם הוא לא מסטול. המטרה היא להפחית כאב ולא להתמסטל. לפי הממצאים שגילינו עד היום, המטרה הזאת מושגת בצורה מדהימה".  
והממצאים אכן מדהימים: 97.2% מהמטופלים שענו על השאלון לאחר חצי שנה של טיפול דיווחו על שיפור, 2.7% דיווחו כי אין שינוי במצבם ומטופל אחד דיווח על החמרה במצבו הרפואי. נתונים אחרים, מדהימים לא פחות, מציירים תמונה עגומה למדי: כ-60% מהמטופלים של 'תיקון עולם' הם חולי סרטן שלב 4. במעקב שנעשה אחרי חצי שנה נמצא שכמעט רבע מהמטופלים נפטרו. לדברי ליהי, "בגלל התנאים הנוקשים שיש בארץ לקבלת הרישיון יוצא שכדי שמטופלים יהיו זכאים לטיפול בקנאביס הם צריכים להיות חולים וסובלים מאוד. במקום לראות בקנאביס אלטרנטיבה מידית לטיפול בכאב, כמו שהוא נתפס בחו"ל, משרד הבריאות מגדיר אותו כטיפול קו אחרון, כזה שניתן לחולה רק אחרי שכל יתר האופציות מוצו". 

מתי את אמורה לסיים את הדוקטורט?

"אני עכשיו פחות או יותר באמצע הדרך".

וכבר יש חלומות על פרופסורה?

"לא כרגע..."

יום רביעי, 9 באוגוסט 2017

ביה"ס למוזיקה רימון פותח שעריו לבוגרי ביכורים

שלוש שנים לאחר פתיחתו של כפר הנוער למצוינות באמנות הפועל בנופי הבשור- התקבלה הבשורה: בוגריו יוכלו ללמוד ב'רימון' ללא בחינת כניסה. המייסד יונתן דקל חן: "זה שלב מהותי במימוש החזון שלנו"


מאירוע הסיום של ביכורים השנה
שלוש שנים מפתיחתו של כפר הנוער 'ביכורים' למצוינות באמנות בתיכון 'נופי הבשור', קיבלו בשבוע שעבר תלמידי והנהלת הכפר בשורה משמחת: בוגרי מגמת המוזיקה הלומדים בכפר יוכלו להתקבל באופן אוטומטי לבית הספר למוזיקה 'רימון', ללא צורך בבחינות כניסה, וכן יוכרו להם קורסים במקצועות היסוד במוזיקה ברימון. ההכרה תאפשר לתלמידי המגמה להיכנס היישר לשנת הלימודים השנייה ב'רימון' בקורסים אלה - ולקצר את משך לימודיהם לתעודה.
"לאחר בדיקה מעמיקה של תוכנית הלימודים האיכותית של מגמת המוזיקה 'ביכורים' בראשותו של מר עמיקם קימלמן, החלטנו להכיר באיכויותיהם של תלמידי המגמה באופן שבו הם יתקבלו באופן אוטומטי לבית הספר רימון", כתבה המנהלת האקדמית של רימון, איריס פורטוגלי, במכתב שהגיע לראש המועצה גדי ירקוני ולראשי הכפר.
יונתן דקל חן מניר עוז, היזם והמייסד של ביכורים: "ההכרה של רימון בתכנית הלימודים שלנו ומתן קרדיטציה לבוגרינו היא שלב מהותי ואיכותי בהתפתחות ובמימוש החזון הגדול של ביכורים - תוך 3 שנים הצלחנו להגיע למקומות שרק חלמנו עליהם ואנחנו ממשיכים בעשייה וביצירה".
עמיקם קימלמן, מנהל מגמת המוזיקה: "השנה סיימו תלמידי המחזור הראשון שלנו את לימודיהם במגמה, ניגשו לבגרות במוזיקה (5 יחידות) וביצעו רסיטל בגרות (5 יחידות) בהצלחה מרובה. תוכנית הלימודים הייחודית שנבנתה במיוחד עבור המגמה בולטת ברמתה בהשוואה לכ-150 מגמות למוזיקה ב ישראל. 
תמר קדם סימן טוב, מנהלת הפנימייה: "בביכורים יש את התנאים הטובים ביותר לצמיחה של אמנים ומוזיקאים - צוות חינוכי איכותי ותומך, מורים מקצועיים שמלמדים בדרך כלל באקדמיות בלבד, הווי של יצירה וסביבה כפרית". 

יוצאים למרחב הציבורי

בתוך כך, במסגרת שיתוף פעולה בין 'ביכורים' והמועצה, מוצגת החל מה-23.7 על גדרות תחנות האוטובוס ברחבת המועצה תערוכת צילומים מסכמת של תלמידות הכפר בקורס צילום. בתערוכה מוצגות עבודותיהן של מאי הירש, דנה וידר, דרור ויקטור, עדי כהן, לוטוס להב, צליל ליפשיץ, גאיה קלדרון וליאה שובל. בהנחיית שי איגנץ, אמן ומרצה לצילום. 
קרן פרנקל, רכז אמנות חזותית בביכורים: "הצילומים עוסקים בהתבוננות והיכרות עם סביבתנו דרך עדשת המצלמה. השילוב בין המרחב הציבורי לנקודת המבט הייחודית של כל אחת מהמציגות, יוצרת דיאלוג חדש ומפתיע". 
התערוכה תוצג עד ה-3.9.

איש מברזל

מאיר שלמה (65) מיבול עמד בהבטחתו וסיים בחודש האחרון את אתגר איש הברזל בגרמניה

בשיא עונת הטיולים והנופשים המשפחתיים, יצא מאיר שלמה מיבול לגרמניה. היעד - העיר רוט (Roth) הסמוכה למינכן ונקודת הזינוק למרוץ איש הברזל. אחרי הכנות ואימונים שנמשכו חודשים ארוכים, התייצב מאיר ל'צ'אלנג' רוט'. במרוץ השתתפו כ-5,000 ספורטאים מכל רחבי העולם, ומתוכם 74 ישראלים. 
ביום ראשון ה-9.7 בשעות הבוקר המוקדמות הוזנק המרוץ - 3.8 ק"מ שחייה, 180 ק"מ אופניים ולקינוח ריצת מרתון של 42 ק"מ. מאיר סיים במקום הרביעי בקטגוריית הגיל שלו 60+,  לאחר 13:26 שעות, ועמד ביעד שהציב לעצמו - לרדת מ-14 שעות. "היה מזג אוויר נוח", מספר מאיר.
 כמקובל במרוצים כאלה, ליווה את מאיר מלווה צמוד.  איציק לוי מקיבוץ יד מרדכי, חבר לקבוצה "אתגרית עוטף עזה" של יוסף למדן, טיפל בכל ענייני הלוגיסטיקה והציוד, ותמך מנטלית ועודד את מאיר בנקודות מוגדרות ומותרות. "אני חלק מהקבוצה האתגרית של יוסף למדן שהיה לי למאמן אישי להכנות לתחרות, וקיבלתי תמיכה ועזרה ממנו ומהחברים בקבוצה לאורך תקופת האימון. אני רוצה להגיד תודה לכל מי שפרגן ותמך לאורך כל הדרך, לפני ואחרי".

"יש תפו"א לוהט שלא נוגעים בו"

150 תושבים הגיעו למפגש הפתוח בנושא בתי הספר החדשים והשתתפו במעגלי שיח שעסקו בחדשנות חינוכית, חינוך מיוחד, מיצוי ומצוינות ומיזוג קהילות. לצד רשמים חיוביים על אופן ניהול המפגש ועל השיח המכבד, עולות גם טענות שונות, בהן על כך שהתוכניות האדריכליות כבר אושרו בטרם גובשו חזון ותפיסה חינוכית, ועל כך שהסוגייה שמטרידה תושבים רבים יותר מכל - כיצד יחולקו התלמידים בין בתי הספר - טרם הוכרעה. מהמועצה נמסר: הרעיונות שעולים משולבים בתהליכי גיבוש ההחלטות • יובל רויטמן


צילום: דוברות אשכול
ב-11 ביולי התכנסו בנווה אשכול כ-150 תושבים למפגש פתוח לציבור בנושא קריית החינוך החדשה. במודעה שהזמינה את התושבים לקחת חלק במפגש נכתב: "תושבי אשכול, זה הזמן לקחת חלק במהלך היסטורי. מעצבים ביחד את עתיד ילדינו, יוצאים לדרך חדשה - בואו נעשה אותה יחד!". ברקע למפגש, הבשורה שיצאה שבוע לפני כן במליאה ובדבריו של ראש המועצה גדי ירקוני בגיליון הקודם של 232, לפיה פתיחת בתי הספר נדחתה מספטמבר 2018 לספטמבר 2019. 
התושבים שהגיעו למפגש - מטבע הדברים רובם המוחלט הורים לילדים בגיל בית ספר יסודי - חולקו לארבעה מעגלי שיח בנושאי הליבה: חדשנות חינוכית, חינוך מיוחד, מיצוי ומצוינות ומיזוג קהילות. לאחר המפגש שוחחנו עם כמה מהם, ושמענו על התחושות שאיתן יצאו מהערב ומה הם חושבים על המפגש עצמו ועל התהליך בכללותו. 

"אנחנו לא חותמת גומי"

עדי ניסקה קליין משדה ניצן השתתפה במעגל חדשנות חינוכית שהנחו יועצת התהליך טובה מיטלמן וגזברית המועצה כבי שקולניק. לדבריה, "עלו רעיונות מאוד יפים מצד תושבים שעובדים בחינוך דמוקרטי או בבי"ס הדו-לשוני בב"ש". עם זאת, לעדי יש ביקורת על השיח: "אם עושים ערב שיתוף הציבור - יש מודלים שעל פיהם צריך לעבוד ואסור שנהיה חותמת גומי. יש שיטות שונות של חדשנות חינוכית, בהן כאלו שהכיתה היא חלל ללא כיסאות, שולחנות ולוח. אבל הציגו לנו תוכנית אדריכלית מאושרת, שבה גודל הכיתות כבר נקבע, ולמעשה הרבה מהרעיונות שהעלינו כבר לא ניתנים ליישום. 
"בנוסף, כששאלתי כיצד ניתן לדון בחדשנות כשאין חזון, נאמר לי שיש חזון, שגובש עם הקמת נופי הבשור, אך הוא לא מעודכן. 
"אני חושבת שאם יוצאים לדרך חדשה ובונים בתי ספר חדשים - הגיע הזמן לגבש כמו שצריך חזון חינוכי לכל מערכת החינוך באשכול, שיגדיר איך אנחנו רוצים לראות את הילדים שלנו ביום שהם יוצאים ממנה - ומתוכו לקבל החלטות לגבי בתי הספר".
גם אבי אורפז מצאלים, שבנו עולה לכיתה א' בניצני אשכול, השתתף במעגל של חדשנות חינוכית. אבי לומד חינוך דמוקרטי והגיע לפני שלוש שנים למועצה. "נהניתי לשמוע הורים ואנשי חינוך שדיברו על פדגוגיה מתקדמת ולא על חינוך מסורתי ישן, וכשהסבירו על חדשנות במובן הטכנולוגי של המילה, עלה קול מאוד ברור שמבחינתנו הטכנולוגיה היא רק אמצעי לחינוך האופטימלי - ולא היעד. עצם היוזמה של המפגש מאוד חיובית. היו הרבה אנשים ומורגש שהנושא מאוד חשוב לציבור. עם זאת, לדעתי לא נערכו לכמות כזו של אנשים ולא כל אחד הצליח להביא את עצמו לידי ביטוי. עברנו תהליך בפורום הורים, ועכשיו, במקום להתחיל מהנקודה שאליה הגענו, שוב שאלו אותנו מה אנחנו רוצים. גם צרם לי כשדיברו על כך שדוחים בשנה בגלל הבירוקרטיה - ולא בגלל שמעצבים תפיסה חינוכית שטרם התגבשה. יש תחושה של חוסר אמון מצד התושבים לגבי המוכנות והנכונות של המערכת לעשות דברים שונים. דובר על שיתוף - ופתאום הראו לנו בי"ס מוכן, בלי שיש אמירה על התוכן. יותר נכון לגבש תפיסה חינוכית, וסביבה לעצב את בית הספר.
נעמה אילני מאוהד השתתפה במעגל מיצוי ומצוינות, שהנחתה מנהלת ניצני אשכול אלכסנדרה קופץ' ובו נכחה גם מנהלת נופי הבשור, זמירה בן יוסף. לדברי נעמה, שחברה בצוות בנושא במסגרת הצוותים שהפעילה ועדת ההיגוי, העובדה שתוכניות הבינוי הוצגו בתחילת המפגש עוררה אי-שקט ועלתה שאלה עד כמה אפשר לממש את תפיסת המיצוי והמצוינות במבנה שלמעשה כבר אושר. "אני מעורבת בתהליך ומאוד חשוב לי שיצליח, אבל יש תפוח אדמה לוהט שלצערי לא נוגעים בו - בטח לא בשיח עם הציבור - וזה נושא שיבוץ התלמידים בבתי הספר. אני מאמינה שאנחנו ניצבים בפני הזדמנות למהלך אסטרטגי אמיתי שיכול להפוך את מערכת החינוך באשכול לכזו שיבואו ללמוד ממנה. המהלך בעיני הוא לא רק פדגוגי-חינוכי, אלא גם סקטוריאלי-קהילתי. לדעתי צריך לנתק את החטיבה הצעירה מהתיכון - ליצור שלושה בתי ספר בחלוקה גילאית של  א'-ג', ד'-ו', ז'-ח' - ולהפריד את התיכון - שכבר היום צר מלהכיל את כלל התלמידים. לצערי אני מרגישה שהרעיון הזה נופל על אוזניים ערלות ושבנושא של מבנה בתי הספר ואופן השיבוץ לא נעשה שיתוף ציבור. אני חשה שזו תהיה החמצה גדולה אם לא ננצל את המומנטום להפוך את החינוך באשכול למוקד עלייה לרגל".

"כולם מחויבים לנושא"

תושב נוסף שהשתתף במעגל מיצוי ומצוינות ובחר להתראיין בעילום שם, מספר: "היה שיח מכבד ומכובד מצד כולם והיה נראה שכולם אכפתיים ומחויבים לנושא. הציגו חזון שלפיו יהיו שלושה בתי הספר מצוינים - ועלתה השאלה האם זה נכון להקדיש כל כך הרבה משאבים למצוינות. היה שיח טוב, דיברו על רציונל שנשמע נהדר, דיברו על רצף חינוכי, על מצוינות,  על הרעיון שהתלמידים יחוו חוויות בהקשר של הצלחה, ושיהיו מגוון חוויות של הצלחה. עם זאת, ברמה המערכתית, פקידי המועצה הסתובבו בפנים נפולות, והמסר הסמוי שעבר הוא 'רק אל תשאלו אותנו שאלות שאנחנו לא יודעים עליהן את התשובה'. לדוגמה, על שאלת מיליון הדולר - איך מחלקים את בתי הספר - לא היתה תשובה. אני לא חושב שצריך להתנצל, אלא לענות על שאלות וגם אם אין תשובה כרגע - להגיד".
במפגש התקיימו שני מעגלים של חינוך מיוחד - את אחד מהם הנחתה מנהלת אגף החינוך במועצה יעל אדר ואת השני הנחו איה מידן מבארי ופסיה פאוקר אדר מניר עוז, מנהלת ניצני אשכול לשעבר. אלה חיימי, יו"ר מינהלת החינוך בניר יצחק, השתתפה במעגל חינוך מיוחד. לאלה ילדים קטנים שייכנסו בעוד שלוש שנים לבית הספר. "אלו מפגשים חשובים מאוד ואני מקווה שיהיה להם המשך", היא מספרת. "זה היה מאורגן, מסודר ומנוהל טוב. במעגל הציגו שתי אופציות - שילוב מלא ושילוב ביחד עם כיתות מיוחדות. הכרנו את היתרונות והחסרונות של כל אפשרות, והציגו את העלויות של כל אחת. לא היינו צריכים להחליט, אלא בעיקר ניהלנו שיחה פתוחה. אני מאמינה באיחוד, אך יחד עם זאת, חשוב לנו מאוד שלא תרד הרמה בניצני אשכול, לא ניתן שיעשו חלוקה גיאוגרפית בין בתי הספר - כי זה ישאיר את זה פחות או יותר בחלוקה הנוכחית של מושבים וקיבוצים. נקודה נוספת חשובה – בנינו מערכת של חינוך בלתי פורמלי שאנחנו מאוד גאים בה ואוהבים אותה ורוצים לשמור עליה. אם יהיה יום ארוך עד 16:00 - זה יחסל את הזהות הקיבוצית שלנו ולזה לא נסכים".
מיכל מלאכי מעין הבשור השתתפה במעגל מיזוג קהילות שהנחו יפעת ניימן, היועצת הארגונית שמלווה מטעם המועצה את המהלך, ומזל ערוסי מעין הבשור, מנהלת יובלי הבשור לשעבר, שחברה בוועדת ההיגוי. "המפגש היה מאוד מונחה וממוקד", היא מספרת. "נערך סבב שבו המשתתפים העלו את חששותיהם מהמהלך וכן רעיונות ואפשרויות לחלוקה שחשבו עליהם, ודובר על היתרונות והחסרונות של כל הצעה. כל האלטרנטיבות הגיעו מההורים והמנחות רשמו את הדברים בצורה מסודרת. עם זאת, הובהר לנו שטרם הוחלט כיצד תתבצע החלוקה. 
"החשש העיקרי שעלה מצד המשתתפים  הוא שהמיזוג ייעשה בצורה מיטבית - גם מבחינת הצוות שיהיה שותף למיזוג. מי שצריך להכריע בסוף הם הגורמים המקצועיים והפדגוגיים - וחבל שהצוות עצמו לא הציג אפשרויות. עוד נושא שמטריד אותי בתור מושבניקית הוא שכחלק מתהליך המיזוג המועצה תיתן אלטרנטיבה חינוכית ראויה לילדי המושבים בחינוך הבלתי פורמלי, בשעות שלאחר בית הספר. 
לסיכום, אומרת מיכל, "חשוב לערב ולשתף את הקהילה, אבל יותר חשוב זה לתרגם את האינפורמציה והרעיונות שעלו להחלטות אופרטיביות חכמות ולעדכן את הקהילה בזמן אמת".

תגובת המועצה:
מפגש שיתוף הציבור שהתקיים ביולי היה אחד מתוך שורה של מהלכים של שיתוף שנעשים ועוד ייעשו בצורה נרחבת לאורך תהליך הקמת בתי הספר. אנו מברכים על ההשתתפות הנרחבת והמרשימה של תושבי המועצה שהגיעו למפגש כדי להיות שותפים בשיח החינוכי שמובילה המועצה. ועדת ההיגוי היא ועדה ציבורית הכוללת נציגי ציבור וכך גם בוועדות המשנה הפועלות מטעמה ונפתחו להרשמה לקהל הרחב וכוללות נציגי ציבור ששותפים מלאים בגיבוש התכנים.
תהליך שיתוף הציבור שאנו מקיימים נועד בראש ובראשונה לשמוע את הקהילה ולשתף במידע, ללמוד מ'חוכמת ההמונים' ולאפשר לתושבים להשפיע על עיצוב החינוך היסודי באשכול. הקולות והרעיונות משמשים עבורנו ללמידה ולהרחבת זוויות ההסתכלות והם משולבים בתהליכי גיבוש ההחלטות. בדיוק לשם כך נועד המפגש האחרון. אנו פועלים בתוך מערך אילוצים מול גופים חיצוניים ולכן לא כל הסוגיות פתוחות לשיתוף ציבור מוחלט.

חזון חינוכי אחד מאבני היסוד לעשייה החינוכית ונעסוק בו בהמשך עם שילובו של מנהל חדש ל'יובלי הבשור'. אשר יוביל יחד עם צוות בית הספר את התהליך. מפגשי שיתוף הציבור הבאים יעסקו , בין היתר, בגיבוש החזון החינוכי של קהילת אשכול ובמודלים לשיבוץ התלמידים לבתי הספר.

הנוכחות המרשימה במפגש מלמדת על החשיבות הרבה שמייחסת קהילת אשכול לנושא ולרצון למעורבות גבוהה בתהליך ואנו בהחלט נמשיך ונעמיק את מהלכי שיתוף הציבור בתהליך משמע

יום שני, 7 באוגוסט 2017

מיגונית שהיא גם מגלשה

בתערוכת הגמר בלימודי העיצוב במכון אבני, הציגה מיטל לפלר (29), בת קיבוץ עין השלושה,  את הפרויקט שלה: Play safe - מיגונית עם קיר טיפוס ומגלשה: "רציתי לחבר את הילדים אל המיגונית ממקום של כיף והנאה - ולא של פחד". יובל רויטמן


מיטל לפלר (29), בת עין השלושה, סיימה בימים אלה 4 שנות לימודים במכון אבני - בית הספר לעיצוב ואומנות בתל אביב, ובמסגרת פרויקט הגמר עיצבה מיגונית שהיא גם מתקן משחקים לילדים. תערוכת הבוגרים שחתמה את שנת הלימודים האחרונה ואת לימודיה של מיטל, התקיימה, ביום ראשון ה-30.7,
במכון אבני. "לימודי עיצוב תעשייתי מאתגרים מאוד", מספרת מיטל. "מכיוון שהראש פועל ללא הפסקה,
צריך כל הזמן לחשוב על רעיונות חדשים ודרכים מקוריות לפתור בעיות".


 לשנות את החוויה

פרויקט הסיום של מיטל מוכיח שהיא אכן הצליחה למצוא דרך מקורית וחדשה לפתור בעיה, או מצב קיים. "הפרויקט נולד מתוך רצון לשנות את חווית השהייה בתוך המיגונית, שהיא חלק מהנוף בקיבוץ שבו נולדתי וגדלתי", היא מספרת. "ברוב הזמן, המיגונית עומדת ללא שימוש. המראה שלה מעט מאיים ולא מזמין כניסה. הדבר הזה עורר בי את הרצון להפוך את המיגונית למתקן משחקים, ובכך לחבר את הילדים אל המיגונית ממקום של כיף והנאה ולא של פחד".
כך נולד ה-Play Safe - מתקן משחקים שמשלב טיפוס על קיר המיגונית ומגלשה, ומגן בעת הצורך מפני טילים. המתקן מורכב משני חלקים - פנימי וחיצוני - כאשר החלק החיצוני הוא בעצם כיפה העוטפת, אך לא נוגעת בחלק הפנימי המשמש כחלל המוגן ובו שני פתחי כניסה. "מכיוון שאין מגע בין שני החלקים ויש שני פתחים - המבנה מאוורר יותר מהמיגונית הרגילה". על החלק החיצוני ממוקמות בליטות המאפשרות טיפוס לקצה העליון, שם ממוקמת מגלשה שבאמצעותה ניתן לרדת למטה. "המיגונית אינה באה להחליף את מגרש המשחקים", מסבירה מיטל, "אלא להשתלב בו כחלק אינטגרלי".


 





משפרים את כבישי הגישה - הבעיות הן בשוליים

כחלק מתוכנית הממשלה לחיזוק עוטף עזה לאחר 'צוק איתן', כבישי גישה ליישובים רבים במועצה עוברים בחודשים האחרונים שדרוג - הכולל ריבוד, בניית מדרכות, והצבת תאורה ואמצעי זהירות. עלות הפרויקט, שאותו מובילה חברת נתיבי ישראל, נאמדת בעשרות מיליוני שקלים והוא צפוי להסתיים עד סוף השנה. יובל רויטמן


כל מי שנוסע ברחבי אשכול שם ודאי לב לשלטים הגדולים ולעבודות בכבישי גישה ליישובים רבים במועצה. מדובר בפרויקט שמבצעת חברת נתיבי ישראל (נת"י) לחיזוק הדרום ועוטף עזה, ובמסגרתו משודרגים כבישי הגישה ב-34 יישובים בעוטף עד קו ה-7 ק"מ מרצועת עזה. הפרויקט יצא אל הפועל בעקבות החלטת ממשלה לחיזוק היישובים לאחר 'צוק איתן' והיקפו עשרות מיליוני שקלים. העבודות בכבישי המועצה החלו לפני כארבעה חודשים וצפויות להסתיים עד סוף 2017. הן כוללות, בין היתר, ריבוד הכביש וחידוש האספלט במקרה הצורך, בניית מדרכות, התקנת תאורה ותחנות אוטובוס חדשות על צירים ראשיים, וכן התקנת אמצעי בטיחות שונים.

כיסופים: יש מדרכה יפה, אבל אין שוליים

אבל יש גם בעיות. בכיסופים למשל, בדומה ליישובים אחרים שבהם מתבצע הפרויקט, נבנתה מדרכה להולכי רגל משער הכניסה ועד צומת הגישה לקיבוץ. המדרכה אמנם משרתת נאמנה את התושבים, אך עם זאת יוצרת מצב בעייתי במקרים שבהם יוצא מכיוון הקיבוץ רכב רחב - כמו מוביל צבאי למשל - שחורג מנתיבו: מימינו מדרכה ללא שוליים לרדת אליהם במקרה ובא מולו רכב בנתיב הנגדי - וכך הוא מסכן את הבאים ממול. הבעיה מחמירה בעיקר בשל היעדר שדה ראייה לאורך הכביש בשל פיתולים, בעיקר ביציאה מהקיבוץ. 
מנהלת הקהילה בכיסופים, אהובה אילן מתייחסת לנושא: "חשוב לי להגיד דבר ראשון שעשו עבודה יוצאת מן הכלל -  יש לנו כביש חדש, תאורה, מדרכה יפה וטובה - אבל לצערנו אין שוליים. הסיבה היא שהתקן שלפיו בנו מתאים לכניסה לקיבוץ רגיל. אבל לפעמים עוברים בכביש הזה גם מובילי טנקים ומשאיות צבאיות, ואצלנו אין מישור, אלא גבעות בצדי הדרך. הבעיה היא שהתוכניות אושרו מול המועצה ולא מולנו, וכשהתחילו לעבוד פנינו אליהם, וגם שלחנו מכתב לראש המועצה גדי ירקוני, שהלך ובירר ונאמר לו שזה מתבצע לפי תקן. לדעתי במקרה הזה היה מקום להחריג את התקן".
כביש הכניסה לכיסופים. משמאל -
המדרכה החדשה. לכלי רכב שבא ממול
אין שוליים  לרדת אליהם במקרה הצורך

נתיבי ישראל: "בקשר רציף עם המועצה"

לדברי שמשון חנוך, מנהל אזור בנתיבי ישראל, שאחראי על פרויקטים רבים בדרום ובהם גם על הפרויקט באשכול, "החברה נמצאת בקשר ישיר ורציף עם המועצה. אנחנו עובדים למען התושבים ואם יש צורך - אנחנו משנים. לפני שהתחלנו לעבוד הגענו לכל יישוב והגדרנו בדיוק מה אנחנו עושים וכל התוכניות עברו אישור של המועצה. למרות זאת, כשהתחלנו לבצע חלו לא מעט עיכובים שספגנו על עצמנו עקב תלונות של תושבים והצורך שלנו לשנות דברים תוך כדי עבודה".
מהנדס המועצה מוטי לבאן מסביר: "חשוב לציין שהכבישים האלה הם באחריות נתיבי ישראל ולכן כל התכנון ואישור התוכניות בידיים שלהם - והם עובדים על פי תקנים. עם זאת, כל מה שיכולנו ועוד נוכל לעשות מול היישובים ולמענם נעשה - נערכו סיורים בכל יישוב וכל בקשה שהועלתה מצד נציגיהם הופנתה לנתיבי ישראל. בחלק מהמקרים נענינו בחיוב - ובחלק בשלילה, וזאת משום שהבקשה לא תאמה את התקנים. אני מודע לבעייתיות שלכאורה יש בחלק מהיישובים, ואני מסכים שמצד אחד יש תקנים אך אולי לא התחשבו בכל הפרמטרים כמו למשל כלים חקלאיים וצבאיים. משום כך אני פונה לנת"י לבדיקה מחודשת של הפתרונות. אני מודע שחלק מהאנשים מרגישים כעת פחות בטוחים ממה שהיו קודם, אבל לדעתי זה גם קשור לדפוסי ההתנהגות שלנו על הכביש וההסתגלות למצב החדש. בכל מקרה, אם ניתן יהיה לשנות עוד משהו מקווה שנקבל אוזן קשבת בנת"י".
מנתיבי ישראל ביקשו להוסיף, כי במסגרת הפרויקט החברה עושה ככל שביכולתה על מנת לספק את התשתיות הטובות ביותר למען משתמשי הדרך. במסגרת הכלים והאמצעים שעומדים לרשותה. הרחבת הכבישים דורשת לעתים הפקעות, העתקת תשתיות מסוגים שונים בהן - חברת חשמל, מקורות, הוט, ביוב, וכדומה,  הדורשים תקציבים ואישורים, שאינם עומדים לרשות החברה במסגרת פרויקט זה. ככל שיינתנו האישורים והתקציבים המדוברים - החברה תבצע את אשר יוטל עליה".