יום ראשון, 15 באוקטובר 2017

באוקטובר 1917 עברו הכוחות האוסטרליים מדיווזית אנז"ק בפארק אשכול וגילו פסיפס מרהיב בן מאות שנים. הפסיפס פורק, נארז ונשלח למוזאון מלחמת העולם הראשונה בקנברה בירת אוסטרליה כדי להנציח את ההרוגים במלחמה הגדולה. 100 שנים לאחר מכן יזמה ירדנה ויסוקר משדה ניצן את שחזור הפסיפס בידי 19 אמנים מאשכול • תם פרחי

הכול התחיל לפני 100 שנים בדיוק, בשלהי מלחמת העולם הראשונה. באוקטובר 1917 מגיעים ארצה כוחות אוסטרלים מדוויזית אנז"ק לאחר שנחלו תבוסה בקרבות בגזרת בעזה, וחונים במתחם שלאל, הוא פארק אשכול. בעת ההיערכות להמשך הלחימה מגלה באקראי קצין אוסטרלי ששמו קפטן ג'ורדן חלק מפסיפס צבעוני מרהיב של רצפת כנסייה משנת 1400 לספירה, היא פסיפס שלאל (על שם המעיין במקום). 
הקצין ממהר לדווח על הממצא הנדיר לכומר מייטלנד וודס שהתלווה לכוחות והיה ארכיאולוג במקצועו. הכומר הנרגש משיג מיד אישור מיוחד לגיוס חיילי הנדסה ולשינוע של ציוד הנדסי מקהיר. העבודה מתנהלת במהירות וביעילות – בתוך 14 יום נחפרת תעלה סביב לפסיפס, נעשים חיתוכים וסימונים של החלקים השונים, והם מועמסים על 53 ארגזים ומועברים על עגלה רתומה לטרקטור עד למסילת הרכבת לכיוון נמל אלכסנדריה. 
גנרל אדמונד אלנבי שיושב אז בקהיר מבקש לנכס לעצמו את הפסיפס ותובע להעבירו ללונדון, אך בהתערבות ממשלתית נמנעת תקרית דיפלומטית. האוסטרלים מצדם ראו בכך הצלה של הפסיפס והנצחה ליותר מ-60,000 חיילים אוסטרלים שנפלו במלחמה. בהוראת ראש הממשלה הבריטי דאז, לויד ג'ורג', הועבר הפסיפס לאוסטרליה, ומאז הוא מוצג במוזאון מלחמת העולם הראשונה בקנברה הבירה. 

עושים היסטוריה

לציון 100 שנים למלחמה יצאו בחודשים האחרונים חברי העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה לסיורים מודרכים בעקבות הקרבות שהתנהלו באזורנו. באחד הסיורים הגיעו החברים בהדרכתו של סגן יו"ר העמותה עזרא פימנטל לפארק אשכול, שבו חנו הכוחות האוסטרלים כחצי שנה, ונעמדו מול המתחם שבו התגלה הפסיפס. 
ירדנה ויסוקר (שדה ניצן), החברה בעמותה, מספרת: "עזרא סיפר את סיפורו של הפסיפס והסביר שהאוסטרלים לא גנבו אותו כמו שנהוג לחשוב. הוא הוסיף ואמר שלפני עשור נעשה ניסיון של תלמידי בית הספר הבשור בהדרכתה של נטע גבע (עין הבשור) ליצור שמונה מדליונים מהפסיפס, אך היצירה לא שרדה. כששמעתי את הסיפור הזה הצעתי מייד שקבוצת האמנים מחבל אשכול שאני חברה בה תשחזר מחדש את הפסיפס כולו. ההצעה התקבלה בהתלהבות". 
למחרת פנתה ירדנה לזוהר מורג (אוהד) שמרכזת את קבוצת האמנים, וגם היא נרתמה למשימה. נוסף על כך היא יצרה קשר עם האגף לשימור עתיקות, ומשם הופנתה למומחים בקיבוץ אילון שמשתמשים באבנים טבעיות לשחזור פסיפסים: "נסעתי כמה פעמים לאילון, למדתי את מלאכת הפסיפס וחזרתי לסטודיו שלי כדי להתחיל בעבודה".
אבל רגע לפני תחילת העבודה היה על ירדנה לעבור עוד משוכה אחת – גיוס כספים להגשמת הפרויקט: "נפגשנו, אליעזר (לייזר) ארד (עין הבשור), האמון על רוכבי הסוסים מטעם העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה, עזרא פימנטל ואני עם כמה ראשי אגפים, נציגי העמותה, רשות הטבע והגנים ועוד אישים חשובים ובהם ראש המועצה גדי ירקוני, וביקשנו מהם לסייע במימון רכישת האבנים הטבעיות ובביצוע ההדפסה המקצועית היקרה של הפסיפס. אחרי מספר פגישות גדי שוכנע בחשיבות המיזם ובפוטנציאל שיש לו להפוך את אשכול לאבן שואבת לתיירות עולמית ולשמש פתח לקשרים בתחומי עניין משותפים כמו מדבור".

19 אמנים מאשכול התגייסו לשחזר את 20 המדליונים המרכיבים את פסיפס שלאל האגדי. בדבקות ובסבלנות ובליוויו הנאמן של הקטור רויטמן (ניר עוז), הם שרטטו, מיפו, סימנו, חתכו וחיברו אבן לאבן, מדליון למדליון עד שהשלימו את המלאכה המרהיבה, למעט חלקו התחתון של הפסיפס שנשאר גלוי מאבנים: "רצינו להשאיר חלק קטן מהפסיפס חשוף ולאפשר לאורחים האוסטרלים שיגיעו לכאן למלא את החסר. בעיני יש בזה מסר של כבוד למורשת שלהם ושל תקווה לשיתופי פעולה נוספים בעתיד בתחומי העניין המשותפים שלנו". 
שיאו של פרויקט השחזור באירוע החגיגי לציון 100 שנים למלחמת העולם הראשונה שייערך בסוף אוקטובר בפארק אשכול ובו ייחשף הפסיפס לציבור הרחב. הפסיפס, שגודלו  230/160 ס"מ, יוצב בעתיד על אחד מקירות המועצה. 


מימין לשמאל: נטע גבע, מיכל שצקי, זוהר מורג, יונה לוי-גרוסמן, ירדנה ויסוקר, מריאנה שלייפר,
לוריין תארי, חנה אופק, טובי רוזנברג, מרים קליין, בתיה כהן, מאיה רביע, ללה קלוש, נגה ברק,
אוולין פיפרברג, עמרי כהן, אמה ארד, מרים פטקין, הקטור רויטמן ושוש אושרי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה