יום שני, 23 באוקטובר 2017

אקורד סיום

לאחר 16 שנה רוחמה טובי מסיימת את תפקידה כמנהלת האולפן למוזיקה באשכול, או כדבריה - "קונסרבטוריון". לנעליה הגדולות נכנס דודי יצחקי. תפסנו את שניהם לראיון סיכום ולראיון היכרות. היה, איך אומרים באולפן - קלאסי • תם פרחי


לא רבים בקיאים בטרמינולוגיה, אבל רוחמה טובי (להבים), האישה שמנהלת ביד רמה את האולפן למוזיקה ב-16 השנים האחרונות, מקפידה לדייק: האולפן באשכול הוא למעשה קונסרבטוריון. בישראל הכוונה למוסד ללימודי מוזיקה הפועל במסגרת החינוך הבלתי פורמלי. עם זאת, בשונה ממוסדות אחרים בארץ, הקונסרבטוריון באשכול נמצא בפיקוח משרד החינוך והוא בית ספר למוזיקה לכל דבר ועניין. 
לדברי רוחמה, "התלמידים שלנו מקבלים כלים, תרתי משמע, אבל גם נפתחת בפניהם הדרך ללימודים גבוהים בתחום. תלמידים ברמה המתאימה מקבלים גם שיעורים בתורת המוזיקה, משתתפים בהרכבים ובתזמורת ומקבלים העשרות מעבר לשיעור הפרטני, ללא תשלום נוסף. לתלמידים במסלול המקצועי הניגשים לבגרות במגמת מוזיקה מטעם בית הספר מתאפשר לגשת גם ל"בגרות במוזיקה – רסיטל" כתלמידי הקונסרבטוריון ולצבור נקודות נוספות. ב-16 שנותיי כמנהלת האולפן סיימו במסלול לבגרות למעלה מ-45 תלמידים".


אולפן שהוא בית

הקונסרבטוריון באשכול נוסד בשנת 1964 ומאז ועד היום נמשכת בו מסורת ארוכה של לימודי מוזיקה. עוד בטרם מונתה למנהלת הקונסרבטוריון הייתה רוחמה מורה לכינור ולחלילית באולפן למוזיקה וביובלי הבשור. "חלק מהמורות שמלמדות היום ביובלי הבשור היו תלמידות שלי בתחילת דרכי כאן". 
בשנים שחלפו מאז עבר המקום אינספור שינויים ותהפוכות שהפכו אותו בית חם ושוקק חיים למורים, לתלמידים ולהורים, אך לא רק להם – האולפן למוזיקה משתף פעולה בקביעות עם גופים ומיזמים שונים בקהילה כמו כפר המוזיקה 'ביכורים' ו'הבית הירוק', נווה אשכול ומעל הכול – 'מודל יישובי מוזיקלי'. לדברי רוחמה, "מדובר בפרויקט ארצי של משרד החינוך שמשלב לימודי נגינה בבתי הספר היסודיים. בכיתות ב' ו-ג' מספר התלמידים שמשתתפים בפרויקט מוגבל, אבל בכיתות ד' כל ילדי השכבה זוכים לשני שיעורי נגינה בשבוע בכלי קשת, נשיפה והקשה לפי בחירתם. המורים הם מורי האולפן - ותיקים וחדשים כאחד, ואת הכלים כולם רכשה ומתחזקת המועצה. בשנה הראשונה השתתפו בפרויקט 42 תלמידים והיום משתתפים בו 300 תלמידים מאשכול".


הקונסרבטוריון הפרטי שלי

האולפן למוזיקה באשכול פועל בשיתוף פעולה גם עם האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים. מדי שבוע מגיעים לאולפן סטודנטים מהאקדמיה, מנגנים ומתנסים בהוראה במסגרת מלגת פר"ח. בסוף השנה נפגשים כולם למופע סיום על בימת האקדמיה. נוסף על כך פיתחו רוחמה ופרופ' מיכאל קלינגהופר מהאקדמיה את תוכנית "התזמורת הקאמרית הצעירה - נגב" שמביאה לאולפן באשכול נגנים מרחבי הנגב לקונצרטים ומופעים משותפים. ואם לא די בכך, לאולפן מגיעות גם כיתות אמן מהארץ ומחו"ל ותלמידיו מנגנים במסגרות ארציות רבות שבזכותן יוצא שמו למרחוק.


נדמה שאת בשיא כוחך. למה החלטת לעזוב?

"אני יוצאת לפנסיה כדי לפנות יותר זמן למשפחה שלי שגדלה בינתיים ודורשת סבתא במשרה מלאה. בשלב הראשון אמשיך ללמד באולפן, אבל עכשיו אוכל גם ללמד את התלמידים הצעירים במשפחה שחלקם כבר לומדים במסגרות מקצועיות. הגיעה השעה לטפח גם את הקונסרבטוריון הפרטי שלי...".


סוף הוא תמיד התחלה

לנעליה הגדולות של רוחמה ייכנס החל מהחודש הבא דודי יצחקי, נשוי ואב לארבעה מרמת נגב. לאשכול הגיע לראשונה אחרי הצבא - במשך שנתיים התגורר בכיסופים וכשעזב לקח איתו כמה זיכרונות טובים מהמקום, ובכלל זה את אשתו, בת הקיבוץ. אחרי עשור של מגורים ולימודים במרכז החליטו לעבור לנגב וב-2006 היו ממקימי היישוב באר מילכה שבו הם חיים עד היום. ב-16 השנים האחרונות עבד דודי באולפן למוזיקה של רמת נגב, היה פעיל בהפקות מוזיקליות שונות, ניגן ולימד בקונסרבטוריון של ירוחם ובבית ספר מנגן ולאחרונה מונה למנהל האולפן באשכול.


יש לך חלום מיוחד שהיית רוצה להגשים כאן?

"יש לי המון חלומות, אבל קודם כל חשוב לי לשמור על העשייה המפוארת שקורית כאן ולהמשיך לפתח אותה. אני מלא סימפטיה לאזור הזה ומרגיש שזה הזמן בשבילי לעשות את התפקיד הזה. יש לי הרבה מה לתת והגיע הזמן להתחיל לתת אותו".


ומה החזון שלך לשנים הבאות?

דודי: "החזון הגדול ביותר שלי הוא לאפשר לכל ילד באזור להפוך את המוזיקה לדבר משמעותי בחיים שלו ברמה שלא נופלת מזו שניתנת לילדים במרכז הארץ. אני מאמין שמגורים בפריפריה הם הזדמנות ולא חסם ויש בהם הרבה יתרונות. אנחנו צריכים ויכולים לתת לילדים שלנו את הטוב ביותר ולפתוח בפניהם את כל האפשרויות".
רוחמה: "בעניין זה חשוב להדגיש שבקריית החינוך החדשה אמור להיבנות גם אולפן חדש למוזיקה ולמחול שיתרום גם הוא לנגישות ולזמינות של המוזיקה ושל המשאבים המושקעים בכל תלמיד - צריך ללמד ילד צעיר מיומו הראשון בדיוק כמו שמלמדים את התלמיד הוותיק ביותר".
דודי: "ועל זה אפשר רק להוסיף - אמן". 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה