יום שני, 19 בפברואר 2018

הורים מהשטח

מסיבות הסילבסטר שנחגגו בסוף השנה הבהירו שוב עד כמה חיונית נוכחותה של סיירת "הורים ערים" בשטח. בכל אתר, שעה ומזג אויר (כן, אפילו בשלוש לפנות בוקר, בשתי מעלות, באמצע שומקום) הם משדרים לבני הנוער שיש על מי לסמוך • תם פרחי



השיחה שלי עם רכזי הסיירת ענת מורד (שדה ניצן) ואיתי מנור (שדה אברהם) על חוויות הסילבסטר האחרון מתחילה בכלל במחמאות: "בסיורים שלנו אנחנו פוגשים את הנוער של אשכול ובאופן כללי גאים להגיד שיש לנו נוער מקסים, איכותי ומכבד. ברוב המקרים מדובר בבני נוער שאפשר לסמוך עליהם ושמתנהגים בצורה אחראית. בדרך כלל ליד כל נער ששתה נמצא מישהו שלא שתה, מלווה אותו ותומך בו במקרה הצורך. יחד עם זאת, הם עדיין נערים וצריכים אותנו שנהיה שם בשבילם".    
והם אכן שם בשבילם. כבר יותר משנתיים שבאשכול פועלת סיירת מסורה של "הורים ערים". 15 המתנדבים בסיירת מתגייסים שוב ושוב להפגין נוכחות של מבוגרים משמעותיים במקומות הבילוי של בני הנוער במועצה. בקיץ הם יוצאים לסיורים שוטפים בימי חמישי ושישי ולאורך כל השנה מגיעים למסיבות ולאירועים לפי הצורך. כך עשו גם בליל הסילבסטר האחרון. 

לא במקום הורים

את הלילה שבין 2017 ל-2018 העבירו מתנדבי הסיירת בשתי מסיבות סילבסטר שונות. בשתיהן היו מספר אירועים חריגים שחייבו אותם להגיש עזרה ראשונה לנערים. מלבד המתנדבים בסיירת לא נכחו במסיבה מבוגרים, לא כל שכן מבוגרים אחראיים. על דבר המסיבה נודע למתנדבי הסיירת, בין השאר, דרך בני הנוער עצמם.
ענת: "החשדנות שהייתה להם כלפינו בהתחלה התפוגגה לגמרי והיום הם מעריכים את הדאגה והאכפתיות שלנו. ברוב המקרים הם מאוד שמחים לגלות שיש בשטח מבוגר שיכול להגיש להם עזרה".

השאלה היא האם ההתגייסות שלכם לא פותרת את ההורים מהאחריות הטבעית שלהם? 
איתי: "לי ברורה האחריות שלי כהורה בסיפור הזה ואני לא מתעניין במה שהורים אחרים חושבים. אנחנו לא שוטרים ולא מחנכים, אנחנו שם כדי שהילדים של כולנו יבלו וייהנו בסביבה בטוחה ויחזרו הביתה בשלום".
ענת: "כבר קרה שהורים באו אלינו בטענות למה לא מנענו קטטות או הפרדנו בין נערים שהתקוטטו. אנחנו נגיש סיוע לבני הנוער ונתערב אם יהיה בכך צורך, אך רק בהתאם ליכולתנו ומבלי לסכן את עצמנו. לא נחסום קטטות בגופנו וגם לא נסיע הביתה נער שיכור שההורים שלו ישנים. הציפייה שלנו היא שלא נהיה המבוגר האחראי היחיד בשטח אלא שההורים שהילדים שלהם משתתפים במסיבה ייקחו על עצמם את האחריות, בתורניות שיעשו ביניהם או בכל דרך אחרת".


מה שקורה בסיירת, נשאר בסיירת

סיירות הורים המסתובבות בין מוקדי הבילוי של בני הנוער הן לא המצאה מקומית אבל אין ספק שבאשכול מדובר בסיפור הצלחה. בסיירת הצליחו לפצח את הגבול שבין מעורבות להתערבות ומקפידים שלא לחדור בהפגנתיות למרחבי הבילוי של הנערים ולהפריע להם.
איתי: "מבחינתי סוד ההצלחה כפול: קודם כל הדיסקרטיות המלאה שאנחנו פועלים בה – מה שקורה בסיירת נשאר בסיירת, אין רכילות ואין הדלפות (למעט מקרים ספציפיים שמחייבים את הטיפול של הגורמים המוסמכים). הדבר השני הוא מידת ההתערבות הנמוכה שלנו בנעשה במסיבות. אנחנו נמצאים שם אבל בצד, בלי ביקורת או שיפוטיות".
ענת: "מבחינתנו העובדה שבני הנוער פונים אלינו מיוזמתם ומבקשים שנהיה נוכחים במסיבות שלהם היא הסימן הכי ברור לאמון בינינו. בעצם הנוכחות שלנו אנחנו נותנים להם תחושת ביטחון והרגשה שדואגים להם ואוהבים אותם ללא תנאי. ובצד הליווי שלנו, אולי כדאי שבאשכול גם נתחיל להשקיע מחשבה במתן אלטרנטיבה לתרבות בילוי לילית שבה פעמים רבות האלכוהול נמצא במוקד".

יום שלישי, 13 בפברואר 2018

כבוד הנשיא

ראובן ריבלין ביקר בחודש שעבר במועצה וזכה לקבלת פנים חמה ב'נופי הבשור'

במסגרת ביקורו במועצה החודש הגיע נשיא המדינה ראובן ריבלין גם ל'נופי הבשור' ודיבר בפני התלמידים וצוותי ההוראה בחום ובידידותיות האופייניים לו – "אתם לא עוטף עזה, אתם עוטפים את המדינה. במבצע צוק איתן שאבנו כולנו כוחות מעמידתכם האיתנה". בדבריו התייחס הנשיא גם להדרת נשים בחברה הישראלית והצהיר שהוא גאה בנשים הלוחמות לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל: "גם אני לא יודע מה הייתי עושה בלי נחמה, אשתי", אמר הנשיא בגילוי לב. 
ראש המועצה גדי ירקוני נאם אף הוא בטקס ותיאר את 'נופי הבשור' כ"לב הפועם של המועצה". לנשיא אמר שהוא משמש לכולנו "מודל למצפון חברתי וידיד אמת של אשכול". זמירה בן יוסף, מנהלת בית הספר, הצטרפה לברכות ואמרה שזוהי זכות גדולה והתרגשות לארח בבית הספר אישיות בכירה כל כך. 

דברים שנשא אייל אוגד - נציג מועצת התלמידים לנשיא ראובן ריבלין:

צילום: אבי בקשט
כבוד הנשיא, אנו שמחים לארח אותך בבית ספרנו, 'נופי הבשור'.
אני אייל אוגד, ממושב יבול, נציג מועצת התלמידים בנופי הבשור, ואני רוצה שתכיר אותנו. 
בית החינוך הוקם לפני תשע שנים כבית הספר הממוגן הראשון בארץ. השנה הבאה תהיה שנת העשור שלנו.
רוב התלמידים והתלמידות היושבים באולם נולדו לתוך המציאות הביטחונית הקשה בעוטף עזה, אנחנו לא מכירים מציאות אחרת. נולדנו לתוך שגרת-חירום, שזה למעשה אוקסימורון, חשופים למנהרות, חיים עם נוכחות צבאית יומיומית, אבל החיים שלנו ביומיום הם באמת חיים נורמליים. רצינו לומר לך תודה שבחרת לבקר אותנו.
לפני עשור המועצה האזורית אשכול חוותה תקופה לא פשוטה של ירי רקטות, וכתוצאה מכך התקבלה החלטה ממשלתית לבנות בית ספר ממוגן באשכול. בית ספר ממוגן משמעו שכל קיר וכל גג בבית ספר, בנוי כך שיגן עלינו. 
בבית הספר היסודי התאמנו לרוץ לממ"ד ולהספיק להגיע ולעבור, דרך דלת אחת, 30 ילדים ב-15 שניות. בבית הספר 'נופי הבשור', עד היום, חמש שנים לאחר שעברתי לכאן, זה מפחיד להישאר במקום כשיש "צבע אדום". זה מפחיד כי התאמנתי לברוח, אבל כולנו יודעים שהמשמעות כאן הפוכה. 
כבוד הנשיא, בדומה לארבעת השבטים של ארץ ישראל מהנאום החשוב שלך בכנס הרצליה, גם לנו היו כאן שני שבטים משלנו: מושבניקים וקיבוצניקים. כל השנים היה לכל שבט בית ספר משלו. בלי הגזמה! מחוויה אישית! אלה חשבו שלאלה יש קרניים, ואלה חשבו שלאלה יש זנב. כשהתבשרנו על בניית בית ספר ממוגן, נאמר לנו שייבנה בית ספר אחד. וראה זה פלא, האיחוד הצליח ותרם גם לאחדות במועצה. כשנחנך בית הספר בשנת תש"ע כיבד אותנו בנוכחותו נשיא המדינה הקודם, מר שמעון פרס זכרונו לברכה. בבית הספר 'נופי הבשור' אלף ומאה תלמידים מקיבוצים, ממושבים, מרמת נגב, ומפנימייה לאמנויות כלל ארצית 'ביכורים'. בית הספר שלנו חרט על דגלו לתת מענה מגוון לכלל ילדי הקהילה, וכל הזמן נפתחים שבילים חדשים במאמץ לתת מענה רגשי ולימודי לכל אחד ואחת, לצרכים וליכולות שלהם.
אני אייל אוגד, ממושב יבול, נציג מועצת התלמידים, יש לי חברים מהמושבים, מהקיבוצים, מרמת נגב ומהפנימייה שמביאה אלינו חברים מרחוק יותר, ולכבוד הוא לי לספר לך על בית הספר שלי.
אני מודה לך בשמי ובשם תלמידי בית
החינוך על ביקורך.